Quotation_auto על בראשית 44:29

הרבה ארבה עצבונך והרונך כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי רבי חנינא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' כו' כדלעיל. לעולם אין האשה יולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג או לט' הן ועיבוריהן. חייא בר אדא הוה יתיב קמי רב מסבר ליה ולא סבר אמר ליה למה לית את סבר אמר ליה דהא חמרתי בעי למילד ואני מתיירא שלא תצטנן ותמות אמר ליה ומה איכפת לך פעמים שהיא פוחתת פעמים שהיא מוספת אין פוחתת מימות הלבנה ואין מוספת על ימות חמה אמר ליה והכתיב הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה א"ל להלן בדקה וכאן בגסה א"ל והלא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקרות של בית רבי ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו אחר זמן א"ל להלן בטהורה וכאן בטמאה. עצבונך זה צער העיבור. והרונך זה צער העדוי. בעצב זה צער הנפלים. תלדי זה צער הלידה. בנים זה צער גידול בנים. אמר ר' אלעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. אמר ר' יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה דאלו ביולדה כתיב בעצב תלדי בנים ואלו במזונות כתיב בעצבון תאכלנה. אמר ר' לוי קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאלו בגאולה כתיב. המלאך הגואל אותי מלאך בעלמא ואלו במזונות כתיב האלקים הרועה אותי. על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. ר' פנחס ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו בסדר האורים אין כתיב כאן אלא במשפט האורים אלא מלמד בשעה שישראל יוצאין למלחמה בית דין של מעלה יושבין עליהן בדין אם לנצח אם להנצח. אמר ר' חייא בר אבא כתיב כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע הא אם אינו יוצא אינו צריך שמירה (כה) מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ר"ש בר ביסנא בשם ר' לא כתיב יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה הא יום אחר לא אלא מכאן שאין השטן כו'. אמר ר' אחא בר יעקב וקרהו אסון בדרך הא בבית לא אלא מכאן וכו'. אמר איבו בר נגרי בהשפטו יצא צדיק אין כתיב כאן (כו) אלא יצא רשע מכאן וכו'. רב אמר היושב בבית רעוע עושה מלאך המות (כז) דניסטס שלו שנאמר ישיא מות עלימו כמה דאת אמר כי תשה ברעך משאת מאומה. אמר ר' אבא בר כהנא נסר שהוא מתוח מגג לגג רחבה כמה אסור להלך עליו למה שאין השטן וכו'. אמר ר' לוי בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג המהלך בדרך (כח) בעצמו והישן בבית אפל בעצמו והמפרש בים הגדול. שנו רבותינו על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא אמר הקב"ה רביעית דם נתתי בכם על עסקי דם הזהרתי אתכם. ראשית קראתי אתכם על עסקי ראשית הזהרתי אתכם. נשמה שנתתי בכם קרויה נר על עסקי נר הזהרתי אתכם אם אתם מקיימין מוטב ואם לאו אני נוטל נשמתכם. ומאי שנא בשעת לידתן אמר רבא נפל תורא חדד לסכינא. אביי אמר תפיס תירוס אמתא בחד מחטרא ליהוי. רב חסדא אמר שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל. מר עוקבא אמר רעיא חגירא ועיזי רהיטי אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא. רב פפא אמר אבב חנואתא נפישי אחי ונפישי מרחמי אבב בזיוני לא אחי ולא מרחמי. וגברי היכא מיבדקי אמר ריש לקיש בשעה שעוברין על הגשר רבא לא עבר במברא דאית ביה כותי אמר דלמא מיפקיד עליה דינא ואטפל בהדיה. שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה גוי אמר שטנא בתרי אומי לא שליט ר' ינאי בדק ועבר דאמר ר' ינאי לעולם על יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:

אדני שאל את עבדיו לאמר תדע שבעלילה אתה בא עלינו כמה מדינות ירדו לכאן ליקח אוכל כלום שאלת להם כמו ששאלת לנו. שמא בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש. ונאמר אל אדוני וגו' אפשר אדם כיהודה מדבר דבר שאינו ברור לו ואחיו מת. אלא כך אמר יהודה אם אני אומר לו שהוא חי הוא אומר לי הביאהו אלי כדרך שאמר על בנימין לפיכך אמר ואחיו מת. אמר ר' חייא בר אבא כל הדברים שאתה קורא מדבר יהודה ליוסף עד ולא יכול יוסף להתאפק היה בהן פיוס ליוסף פיוס לבנימן פיוס לאחיו. פיוס ליוסף ראו היאך נתן נפשו על בניה של רחל. פיוס לאחיו ראו היאך נתן נפשו על אחיו. פיוס לבנימין כשם שנתתי נפשי על אחיך כך אני נותן עליך ויאמר עבדך אבי אלינו עשרה פעמים אמרו בני יעקב ליוסף עבדך אבינו ושמע יוסף את הדבר הזה ושתק ושתיקה כהודאה לפיכך נתקצרו משני חייו עשר שנים שנאמר וימת יוסף וכל אחיו. ולקחתם גם את זה א"ל בתחילה כשהיה בנימין אצלי היתה דעתי מיושבת עלי ועכשיו דומה לי כאילו ג' לקחתם ביום אחד ולמה יעקב דומה לנר שיש לו שלשה פיות כיון שכבתה אחרונה כבו כולן. וקרהו אסון אמר אוי לי שמא נגזרה גזירה על זרעה של רחל היא מתה בדרך ואחיו מת בדרך ועכשיו אם הולך הוא בדרך מיד ימות ואף אני מת באנחה אחריו. א"ל יוסף יהודה למה אתה דברן והלא יש באחיך גדולים ממך. א"ל אף על פי כן כולם חוץ לזיקא הן עומדין ואני מעי קומטים עלי כחבל א"ל למה א"ל שאני ערב לו. א"ל אם בכסף אם בזהב אני נותן לך א"ל לא בכסף ולא בזהב אלא כך אמרתי לאבא אהיה בנידוי בעולם הזה ובעולם הבא שנקרא ימים שנאמר אם לא אביאנו אליך וגו'. א"ל למה אתה מבקש בנימין אם לגדולה אני גדול ממנו. אם לגבורה אני גבור ממנו מוטב שאהיה עבד תחתיו ואל אראה בצערו של אבא. א"ל יוסף איני רוצה לידע אלא לבנימין זה מי נתן לו עצה לגנוב שמא אתם נתתם לו עצה. אמר בנימין לא הן נתנו עצה ולא נגעתי בגביע א"ל השבע לי נשבע לו בפרישתו של יוסף אחי ממני לא נגעתי בו. ולא בשלוח חצים שנשתלחו בו ולא בהפשט שהפשיטו אותו ולא בהשלכת הבור שהשליכוהו ולא במכירה שמכרוהו לישמעאלים ולא בטבילה שטבלו כתנתו בדם אמר מי מודיע שאת נשבע על אחיך באמת. א"ל בשמות של בני אתה יכול לידע כמה אני מחבבו שהוצאתי שמותן על מה שאירע לו א"ל ומה שמותן. א"ל בלע ובכר וגו' מופים למדתי מפיו תורה שלמד מאביו. חופים שנתחפה עד היום הזה. ד"א שהלכתי יחף ומתאבל עליו וארד כי ארד אל בני אבל שאולה. בבקשה ממך אל תוריד אבי ביגון שאולה שכן יהודה אומר כי איך אעלה אל אבי וגו' כיון שהגידו לו צערו של אביו מיד ולא יכול יוסף להתאפק: