צרור המור על התורה
וסמך לפרשת נדרים נקום נקמת בני ישראל. לפי שכבר היה זה הדבר עליהם כנדר. וקבלוהו עליהם ועל נפשם כשאמר למעלה צרור את המדינים כי צוררים הם לכם. ואמר מאת המדינים. ולא מאת המואבים בשביל רות המואביה ונעמה העמונית שעתידה לצאת מהם. ואעפ"י שאמרו בפרק חלק עמון ומואב שכיבי בישי הוו לישראל וכו'. ובכאן יוכלו לדבר בענין שבת שמעו. בענין המגלה שמעו כי נאנחה אני וגו'. וכן שמעו דבר ה' בית יעקב בהפטרת היום. ואמרו במדרש שמעו דברי תורה קודם שתשמעו דברי נבואה. שמעו דברי נבואה קודם שתשמעו דברי תוכחה. שמעו דברי תוכחה קודם שתשמעו קל קרנא משרוקיתא. שמעו חיים קודם שתשמעו מתים. דכתיב העצמות היבשות שמעו דבר השם: