וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃
צרור המור
ורבותינו אמרו שסמך הדלקת הנרות לפסוק ובבא משה. לרמוז כי השם לא היה צריך לאורה כי הוא אור העולם. ואם היה מצוה להדליק המנורה. היה בשביל משה שיראה כשיכנס. כאומרו ויקחו אליך שמן זית. ואחר שצוה על דיני הכהן וגילה לו סוד המנורה הקשורה עם חנוכת הנשיאים כמו שפירשתי. והוא תשלום הדגלים. צוה בכאן קח את הלוים וטהרת אותם. כי זה ענין צריך לדגלים. כי צוה בלוים שיחנו סביב למשכן אהל מועד. ושהיה נותן אותם לשמירת המקדש במקום הבכורות. ואם לא יהיו טהורים איך יחנו סביב למשכן. לזה בא להשלים ענין הדגלים ואמר וטהרת אותם. ופירש סדר הטהרה כיצד תהיה. ואמר וכה תעשה להם לטהרם וגו'. וצוה להקהיל את כל עדת בני ישראל ויסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים. לעשותם סמוכים במקומם. ושיבדיל אותם מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת ה' ולשורר. כדי להבריח כל מיני מדות הדין לפי שהם באים מכח הדין כמו שכתבתי למעלה. ואמר ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לקרר דעתם של ישראל שלא יאמרו שהם נפסלו ונלקחו הלוים במקומם. לזה אמר כי הלוים הם נתונים לאהרן ולבניו לשמשו. ובני ישראל הם הרבים והאדונים. והם נותנים אותם לכהן לשירות זה במקומם. וזהו לעבוד את עבודת בני ישראל. כאלו הם עבדים במקומם: