וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
צרור המור
אחר כך אמר שעשה מאמר השם ויצא מחרן והלך לארץ ישראל ונראה אליו השם לבשרו בבנים ובנתינת הארץ. לפי שלמעלה לא אמר אלא ואעשך לגוי גדול ואין ידוע אם הם בני בית רבים או בנים. לכן אמר ליה לזרעך אתן את הארץ הזאת. ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. ואמר ויקרא בשם ה'. להודיענו מעלת התפלה שהתפלל על בניו. ובנה מזבח אחר על זה כי הראשון לא היה אלא על שנראה אליו. ולהודיענו שהיה מתפלל על בניו אמר ויקרא בשם ה'. שהוא סוד שלשה עשר מדות שלמד הקב"ה למשה לכפר על ישראל. וכמו שאמר שם ויעבור ה' על פניו כן אמר בכאן ויעבור אברם בארץ. לפי שכבר היה יודע סוד צירוף השמות ושם המפורש של ע"ב הנרמז במלת ויעבור. כי ע"ב שבו הוא שם המפורש היוצא מויסע ויבא ויט שיש בהם ע"ב אותיות בכל פסוק ופסוק ועולים אותיותיו למניין רט"ז שהוא כמו אריה וזהו סוד ויעבור. ולא היה ראוי לידע סוד זה לפי שאלו השלשה פסוקים הם כנגד אברהם יצחק ויעקב. ויסע הוא כנגד אברהם שהוא רחמים ויש בו ע"ב אותיות כמנין חסד לאברהם. ולכן אמר ויעבר אברם בארץ וכן ויקרא בשם ה':