יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
צרור המור
ואמר יקימך ה' לו לעם קדוש. לרמוז על שכר הנפש האמתי. כי הראשונות הם טובות גופניות. ובזה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. אחר שאתה קדוש כמו שהוא קדוש. ואע"פ שזהו השכר האמתי. והותירך ה' לטובה בפרי בטנך. כלומר על צד היותר טוב ובהיות כי טובות העוה"ז הוא תלוי בגשמים בעתם. אמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים. אע"פ שאינו נמשך מן המצות. יפתח השם בשבילך גשמי ברכה. וזהו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. ובזה יברך את כל מעשה ידיך. כי כשהשנה טובה כל הדברים מתברכים: