וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃
צרור המור
ואמר והשיג לכם דיש את בציר ואכלתם לחמכם לשובע. לפי שידוע שיוקר הלחם. הוא בין לחם ללחם. קרוב לזמן הדיש. ואז פותחים כל אוצרות הלחם הישנים והמתולעים ובעלי הריח רע. עד שלסבת זה אוכלים זה ברעש ובדאגה ואינם שבעים. לזה אמר בכאן שלא יהיה כן. אלא שישיג לכם דיש את בציר. ולא מחמת חסרון אלא שיאכלו וישבעו ממנו. לפי שהוא טוב מאד מן החדש. וזה כעין מה שאמר וישן מפני חדש תוציאו: