וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃
צרור המור
ואמר ואף גם זאת. שהם במשפטי מאסו ובחוקותי געלה נפשם. והיה ראוי לתת להם כפי דרכם בענין שיהיו מאוסים כשקצים. עכ"ז לא מאסתים ולא געלתים לכלותם. לפי שאני ה' אלהיהם רחום וחנון. ובזה יתרצו קושיות הזוהר שאמר. לא הכתים ולא הרגתים לא כתיב. אלא לא מאסתים ולא געלתים. והם אמרו כי אמר לא מאסתים ולא געלתים לכלתם כתיב. ואמרו שהוא משל למלך שיש לו חשוקה בשוק של בורסקי שיש בה כל מיני ריח רע. ואין כבודו של מלך לעבור בה. אבל בשביל אותה חשוקה עובר בה. ונראה לו שיש ברחוב ההוא כל ריח טוב וכל מיני בשמים שבעולם נרד וכרכום קנה וקנמון עם כל עצי לבונה. כך הקב"ה הוא קדוש ומשרתיו טהורים. ואין ראוי לו להכנס בתוך עם טמא שפתים ובארץ טמאה שהיא חוצה לארץ. אבל בשביל ישראל שהם עם קרובו והם חשוקתו של מלך יושבים בחוצה לארץ. אעפ"י שהיא ארץ טמאה ומליאה ריח רע וגילולים נראה להקב"ה שיש בה כל מיני בשמים טובים שבעולם. וזהו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. שהיא ארץ טמאה. לא מאסתים ולא געלתים לכלותם. בשביל כלתם היא כנסת ישראל שנקראת אחותי כלה. אין לי מיאוס ולא גיעול מארץ אויביהם: