כְּדָת֙ מַֽה־לַּעֲשׂ֔וֹת בַּמַּלְכָּ֖ה וַשְׁתִּ֑י עַ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־עָשְׂתָ֗ה אֶֽת־מַאֲמַר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בְּיַ֖ד הַסָּרִיסִֽים׃ (ס)
סידור ספרד
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, לְהוֹדוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבָחַרְתָּ בָנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָנוּ. וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקֵרַבְתָּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶה. וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. אָמְנָם גָּדוֹל צַעֲרֵנוּ בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לְבָבֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִתְרַשַּׁלְנוּ מִלַּעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּלִמּוּדֵנוּ, הֵן מִצַּד לִמּוּד לְהִתְגַּדֵּל, הֵן מִצַּד שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְהֵן שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ לְהָבִין דָּבָר עַל בּוֹרְיוֹ מִצּוּי הַדִּין וְעוֹמֶק הַהֲלָכָה, וְהֵן אֲשֶׁר קָטַפְנוּ מְלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְהֵן אֲשֶׁר לֹא תָמַכְנוּ וְחִזַּקְנוּ בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וְלֹא אִמַּצְנוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. וְכָזֹאת וְכָזֹאת פָּגַמְנוּ בכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתֶךָ, וְטָעִינוּ בְּלִמּוּד וּבְהוֹרָאָה, וְלֹא נָהַגְנוּ בְּטַכְסִיס תַּלְמִיד חָכָם. וְעוֹד אַחֶרֶת לַאֲשֶׁר נָפְלוּ נִצּוֹצֵי תּוֹרָתֵינוּ וּמִצְוֹתֵינוּ לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי:
סידור ספרד
עַל הַכֹּל בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ, יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָנוּ, וּתְכַסֵּנוּ פַּלָּצוּת. וְהֵן עַתָּה בְּבוֹשֶׁת פָּנִים אָנוּ שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁתְּקַבֵּל כַּוָּנָתֵינוּ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת, וְיָדַעְתָּ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּבִטּוּל הַטָּהֳרָה וְתֹקֶף גָּלוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּעוֹכְרֵנוּ כִּי גָבַר אוֹיֵב יִצְרֵנוּ הָרָע, וְעָשָׂה אֲשֶׁר זָמַם לְהַדִּיחֵנוּ מִתּוֹרָתְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ: