פרשנות מצטטת על איוב ב:ו

וגירה אותו באיוב ליסרו ביסורים קשים ולשמור את נפשו שלא יצא ממנו כדכתיב (איוב ב׳:ו׳) אך את נפשו שמור כדי שיסיר דעתו מישראל שלא יקטרג עליהם:

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ. פְּלִיאָה גְּדוֹלָה עַל קַיִן אֵיךְ אָמַר ״לֹא יָדַעְתִּי״, אִם טָעָה בָּזֶה לוֹמַר לֹא יִרְאֶה יָהּ וְלֹא יָבִין בְּמַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אִם כֵּן לָמָּה הִקְרִיב מִנְחָה לַה׳? וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי וַדַּאי הֵבִין קַיִן שֶׁשְּׁאָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הֲרִיגַת אָחִיו, וְהֵשִׁיב ״לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי״, רוֹצֶה לוֹמַר, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ עָוֹן בִּדְבַר הַהֲרִיגָה, וְ״הֲשֹׁמֵר אָחִי״ אֵינוֹ לְשׁוֹן תְּמִיהָה אֶלָּא מוּסָב עַל ״לֹא יָדַעְתִּי״, כִּי אָמַר לֹא יָדַעְתִּי אִם אֲנִי מְחֻיָּב לִשְׁמֹר אֶת רֹאשׁ אָחִי שֶׁלֹּא יֵהָרֵג עַל יָדִי, וּשְׁמִירָה זוֹ מִלְּשׁוֹן ״אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר״ (איוב ב:ו). כָּךְ טָעַן קַיִן כִּי לֹא יָדַע אִם הוּא מְחֻיָּב לִשְׁמֹר אֶת רֹאשׁ אָחִיו אוֹ לֹא. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ, וַהֲרֵי מִצְוָה זוֹ מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת! וְזֶה שֶׁאָמַר ״קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה״, שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ אַף אִם לֹא נִצְטַוֵּיתָ עָלֶיהָ, כִּי בְּבַטְּלָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ, וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב (ישעיהו ו:יא). וְאִם כֵּן הָאֲדָמָה תּוֹבַעַת עֶלְבּוֹן הַנֶּהֱרָג כִּי קִיּוּם הָאֲדָמָה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי אִם יִהְיֶה הֶתֵּר רְצוּעָה לַהֲרֹג אִישׁ אֶת אָחִיו, אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָאֲדָמָה שֶׁתִּתְקַיֵּם, כִּי יִהְיֶה מְצִיאוּתָהּ לְבַטָּלָה וְתִהְיֶה חֲרֵבָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. עַל כֵּן ״לֹא תוֹסֵף הָאֲדָמָה תֵּת כֹּחָהּ לָךְ״. וְטַעַם לַדָּבָר, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאֲדָמָה נוֹגַעַת בַּדָּבָר וּמְבַקֶּשֶׁת דִּין עַל הַהֲרִיגָה, כָּךְ מְחֻיֶּבֶת הָאֲדָמָה עַצְמָהּ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרוֹצְחִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה:לג) ״כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ״. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּאֵיזֶה עִנְיָן הַדָּם מַחֲנִיף לָאָרֶץ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמָּא רוּחַ סְעָרָה עָבְרָה לְפָנֶיךָ, וְנִתְחַלֵּף לְךָ בֵּין 'אִיּוֹב' לְ'אוֹיֵב'? (איוב ט, יז). הדבר הזה יפלא כי דברים אלו שאמר לפי פשוטן הם כפרנות גמורה וראוי להסקל כמחרף ומגדף!
ונראה לי בס"ד כי מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים בפרשת בשלח בפסוק תִּרְעַץ אוֹיֵב (שמות טו, ו) כי איוב נתן עצה לפרעה שישלוט בגופם וממונם ולא יגע בנפשות שלהם ולכן לקה בגופו ובממונו ואמר לו הקדוש ברוך הוא לשטן אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר (איוב ב, ו) ומה שאמר בפסוקי השירה ברוח הקודש אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג (שמות טו, ט) זה קאי על איוב כי אוֹיֵב הוא אותיות אִיּוֹב וכן מה שנאמר 'תִּרְעַץ אוֹיֵב' זה גם כן קאי על אִיּוֹב ו'תִּרְעַץ' אותיות צָרַעַת ועל זה אמר איוב בספרו לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ (איוב יג, כד) פירוש שני פעמים החלפת את שמי מאיוב לאויב בפסוק 'תִּרְעַץ אוֹיֵב' ופסוק 'אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג' עד כאן דבריו עיין שם.
נמצא לפי דברי רבינו האר"י ז"ל איוב מתרעם על שהחליף שמו בתורה מן 'אִיּוֹב' לְ'אוֹיֵב' ולא נכתב בתורה איוב כמו שהוא וזה הוא כונת המאמר כאן שאמר איוב שֶׁמָּא רוּחַ סְעָרָה הוא השטן עָבַר לְפָנֶיךָ לקטרג עלי ומחמת קטרוגו ענשתני בכך שהחלפת את שמי מן 'אִיּוֹב' לְ'אוֹיֵב'.
ומה שאמר נִתְחַלֵּף לְךָ רצונו לומר נתחלף בתורה שלך ואין כוונתו לומר נתחלף בשגגה ח"ו אלא על פי גזרתך שגזרת ואמרת לכתוב אוֹיֵב במקום אִיּוֹב שנתחלף זה בגזרה שלך בכונה מכוונת לזלזל בכבוד איוב לקרותו אויב.