וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין־דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד׃
הכתב והקבלה
דבר פשע. מלת פשע כולל כל אופני חטא ומעילה ובגידה, פריקת עול המושל מעליו וסור מתחת ממשלתו, (כמו (מ"א י"ב) ויפשעו ישראל בבית דוד תרגומו ומרדו, בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה (מ"ב ח'), ופשע וכחש בה' (ישעי' נ"ט), תרגומו (אבטרינניג), ומלת דבר אין הוראתו כאן על עצם מה (איין דינג) מענין לא אוכל לעשות דבר, אבל הוראתו הדבור המבטאי (איין וואָרט), מענין ואין דובר אליו דבר (איוב ב'), משיב דבר בטרם ישמע (משלי י"ח), אך דבר שפתים (ישעיה ל"ו), וכן בתלמוד (ב"מ מ"ד) פי' דבר לשון דבור פה, אם אמר לעבדו ולשלוחו מנין ת"ל על כל דבר פשע, ותרגומו (וואָרט דער אבטרינניגקייט), וטעמו דבור המורה על פריקת עול מלכות שמים, כגון שנמצא שקרן בשבועתו, כי רק באופן זה חייבתו התורה לתשלומי כפל (ערש"י); והמתרגמו (פעראונטרייעטע זאכע), יחייב כפל בטוען טעכת גנב לבד ונמצא שהוא עצמו גנבו אף שלא נשבע על טענתו, ואין זה אמת:
אברבנאל
וזכר התועלת הנמשך משמירתם. אם ראשונה שיקנו למוד היראה את השם יתברך כי בעשות' המצוה יקנו תכונה בנפש ליראה מלפניו ית' והוא אמרו למען תירא את ה' אלהיך ואמרו עוד לשמור את כל חקותיו ומצותיו וגו'. איננו צווי ולא אזהרה בפני עצמה. אבל למ"ד לשמור תשמש אצלי במקום בעבור כמו (שמואל ב י״א:ז׳) וישאל דוד לשלום יואב. (פ' ויקרא) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם או תהיה הלמ"ד הזאת מקום בי"ת כמו (איוב ב׳:י״ג) וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות. כי איש הרגתי לפצעי ורבים כאלה זכרו המדקדקים בשמושי האותיות. יאמר למען תירא את ה'. אלהיך שאות' היראה תקנה אותה בעבור שמירת החקים והמצות. או שתקנה אותה בשמירתם כי אם שמירת החקי' שאין טעמם נודע והמצות כלם תביא בלבך קנין יראת השם יתברך. וזכר עוד להם תועלת אחד גשמי וזהו ולמען יאריכון ימיך. ואמנם אמרו אחרי זה ושמעת ישראל ושמרת לעשות הוא אצלי ענין תוכחה כי לפי שאמר שיהי' תכלית עשיית המצות ושמירתם למען תירא את ה' אלהיך. ולקיום המצות מצד עצמם כמו שאמר לשמור את כל חקותיו ומצותיו אמר להם אני ידעתי יצרכם שאתה ישראל תשמע ושמרת המצות לא מאותן התכליות אשר זכרתי מיראת השם יתברך ושמירת המצות מצד עצמן כי אם מפני התועלת הגשמי אשר ימשך לך מזה. וזהו אמרו למען ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש. רוצ' לומר בעבור הטובות הגשמיות ורבוי הבנים ושתירש הארץ הטוב' ושתהי' ארץ זבת חלב ודבש. ידעתי כי בעבור זה תשמור המצות לא מפני היראה וקיום המצות מצד עצמן כאשר זכרתי שהוא התכלי' האמתי. והותר בזה הספק הכ"ג:
תורה תמימה
ישב בדד וידם. אמר הקב"ה למלאכי השרת, מלך בשר ודם כשהוא אבל מה הוא עושהמז)מה שאמר מלך בשר ודם, כי אצל אבל הדיוט כשבאים אנשים לנחמו הם יושבים ודוממים כדמצינו באיוב ששלשת הרעים לא דברו אתו מאומה שבעת ימים ושבעת לילות ומפרש שם הטעם כי גדול הכאב מאד ולא יכלו לנחמו, כמו שאין מנחמין את האבל בשעה שמתו מוטל לפניו, אכן במלך בו"ד אין מן הנימוס שיבואו אליו לנחמו ויהיו יושבים ודוממים כי אין מדרך הכבוד הוא לגבי מלך, ולדבר דברי נחומים ג"כ אי אפשר בשלשה ימים הראשונים משום שיגדל הצער אז בדברי נחומים שלהם כנ"ל, לזאת אמרו שישב בדד כביכול ולא יבואו המנחמים לנחמו., אמרו ליה ישב בדד ודומם, אמר להו אף אני עושה כן, שנאמר ישב בדד וידום [שם].