הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃
מאירי
למנצח לידותון מזמור לדוד. כלומ׳ שחברו דוד ונתנו לידותון שהיה מן הלויים ומן המשוררים והכוונה בו כענין מזמור שלפנינו תשובה על העונות ותפלה על חליו ושאר צרותיו והזכרת האויבים המלעיגים עליו לאמר הלא יראתך כסלתך (איוב ד ו) ובמדרש פירשוהו על הגלות והגזרות הגדולות שיסבלו בו העם הנבחר והכל נאות לענין כדרך מזמור שלפניו לפי לשון המפרש ושפע דבורו ואנחנו נפרש הפרטים על ענין הראשון.
מלבי"ם
וגם בזה הצדיק מה שהוכיח את איוב בראש מענהו הראשון, כמו שאמר (איוב ד ו): הלא יראתך כסלתך, שעיקר העבודה הנרצה היא שלא תהיה מתקוות גמול ויראת עונש, שבזה חטא איוב, ולכן מעדו אשוריו, ולכן שפך עליו ה' את חמתו.
רש"י
כי לא דברתם. שהרי לא דברתם אלי טענה נכונה כעבדי איוב שהרי הוא לא פשע בי כי אם על אשר אמר (לעיל ט) תם ורשע הוא מכלה וע"י השטן המקטרג את העולם שנאמר (שם) אם שוט ימית פתאום וגו' ואם הוסיף לדבר מפני קושי יסורין אשר כבדו וחזקו עליו דבר אבל אתם פשעתם על אשר הרשעתם אותו לאמר (לעיל ד) הלא יראתך כסלתך והתחזקתם אותו בחזקת רשע ולבסוף הייתם משותקים ומנוצחים לפניו והיה לכם לנחמו כאשר עשה אליהוא ולא די לאיוב בצרתו ויסוריו כי גם הוספתם על חטאתיכם פשע להקניטו: