פרשנות מצטטת על איוב ו:יב

והזכיר הגאון כל התרומות ושיעורן, ואין צורך, כי זאת תרומת נדבה, ובעבור שיש תרומות חיוב, אמר בתחלה ויקחו לי תרומה ואח"כ פירש מה היא, והיא ששה עשר דברים, ואלה הם, זהב למלאכת כל דבר נכבד, והוא נכבד בעבור היות תולדתו ישרה, והוא עומד ואחריו כסף למלאכת האמצעי כאשר הוא שני לזהב, ואחריו נחושת למלאכת החיצונה כי הוא למטה מהכסף, ותי"ו נחושת נוסף, כי מצאנו נחושת ממורט (מ"א ז מה) ובלא תי"ו, אם בשרי נחוש (איוב ו יב) והנה אין במלאכת המשכן ברזל, וסודו ידוע וכן ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית (מ"א ו ז) וכן לא תניף עליהם ברזל (דבר' כז ה):

הייטב בעיני ה'. אמרו בעלי הלשון שהה"א זרה כי הפת"ח והדגש שלאחריו מורים על הידיעה ולא תבא ה"א ידיעה בעתידים, ואם ה"א התימה היתה ראויה להנקד בחטף פת"ח ויו"ד רפה, ואמר רנ"ו שהיא מורכבת מידיעה ומתמיה ויפה תתפרש ההרכבה הזאת לרבותינו שאמרו שנחלקו על שעיר ר"ח, והשיב אהרן יפה אמרת בשעיר העם ושעיר נחשון שהם קדשי שעה שיאכלום אוננין, לא כן שעיר ר"ח שהוא קדשי דורות, ועל ההודאה תתכן ה"א הידיעה שזה ייטב בעיני ה', ועל החלוקה שחלק עליו תתכן התימה הייטב בעיני, עכ"ד ונכון הוא, ובדרך ההודאה מלת ואכלתי הוא לעתיד אף שהוא מלעיל, ודוגמתו פן אורש וגנבתי (משלי ל' ו'), והנה מה שהכריח לבעלי לשון לומר שהה"א היא לתמיה ולהיותה פתוחה ודגוש אחריה היא זרה, הוא לפי שפירשו מלת ואכלתי כמו אם התנאי וטעמו אם אכלתי כמ"ש רש"י ורא"ם (האֶטטע איך געגעססען) ולדעתי אין זה מוכרח כי נוכל לפרש ואכלתי במלת אם התמי', כמו אם תוכל לספור אותם וכמו ואם בשרי נחוש (איוב ו' י"ב) ואם שבי צדיק ימלט (ישעיהו מ״ט:כ״ד), וטעמו היעלה על הדעת שהייתי ראוי לאכול היום חטאת אשר ייטב בעיני ה', וה"א הייטב כה"א ההולך בשדה לקראתנו, אשר הולך, אשר ייטב, (קאֶנטע איך וואהל געגעססען האבען וגו' דאס עס געפעלליג זייא) ואם כן הה"א פתוחה והדגוש אחריה כדין: