פרשנות מצטטת על איוב ו:יד

או בדרך דרש יעקב גרם לנו גלות מצרים ז"ש ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה הטעם שבאו למצרים הוא מטעם את יעקב שגרם לנו יעקב הגלות והוא שגרם תרי עניינים שגרעו לגלות כי טעם אחד לגלות מצרים על שמכרו ליוסף ועל ידם נתגלגל הדבר ויעקב גרם בזה שהיתה שנאה בין האחים בשביל שני סלעים מילת שעשה לו כתונת פסים גם כששלח אותו על ידו נתגלגל הדבר ועוד גרם יעקב ענין דינה שאנסה שכם בן חמור החוי הוא גם כן על שמנע יעקב חסד כמשארז"ל (איוב ו) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב כי אלו נתן יעקב דינה לעשו הי' חוזר למוטב ולא רצה ליתן לעשו שהוא מן הגמולים באה לערלים לשכם בן חמור נמצא שני מעשים אלו בשכם עינו את דינה ע"י יעקב שלא נתנה לעשו בשכם מכרו את יוסף כמ"ש הנה אחיך רועים בשכם שני דברים אלו גרמו שנטו ישראל שכם תחת החוי חמור מצרים (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם נמצא יעקב הוא בעל הכד שהניח את יוסף בר"ה שהוא מצרים אינו כשכם רק שהוא ככל העולם בכלל גם הוא בעל החביות שגרם צלולה היתה החביות ואתם עכרתם אותה ועל זה אמר איש וביתו באו רצה לומר על יוסף ואסנת בת דינה זה גרם להם שבאו מצרימה ז"ש המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה יעקב הניח כד זה שנתקלו בה השבטים שמכרוהו על השליחות היה יעקב יכול לפטור כי אותו השליחות היה מעמק חברון מעצה עמוקה של הקב"ה שהסכים עם צדיק הקבור בחברון אבל על ענין דינה נענש יעקב כמ"ש ואם הוזק בהם בעל החביות חייב הוא יעקב שגרם לחביות שהיתה צלולה ועכרו אותה וחייב בנזקו כמ"ש במדרש (איכה ב) ובער ביעקב כאש להבה. אין פורעניות בא עד שמרגיש בה יעקב כי הוא בעל הקורה כמ"ש (ישעיה מח) ישראל מקוראי והוא נכנס בעובי הקורה. וז"ש רב פפא למאי נ"מ למקח וממכר שנמכרו ישראל לאויביהם היינו כד היינו חביות ענין אחד להם גם היינו כד היינו חביות תרווייהו על יוסף שנקרא כד גם נקרא חביות כמ"ש במדרש על שקברו אותו בשכם משל לגנבים שגנבו החביות והוחזרהו החביות למקומו כן בשכם לקחו את יוסףוהוחזרו לשכם. ורזא דמתניתין זה בא בחביתו ע"ד שכתב בזוהר על פ' (בראשית א) ויברא ה' אלהים את האדם בצלמו דא מט"ט דא יצירה לטב אם זכה ואם לא זכה בצלם אלהים ברא אותו דא אלהים אחרים יצירה לביש כנגדו סמא"ל דאיהו עון ומשחית אף וחימה לביש ד' אנפין דע"ז נ"ש ג"ז זה שנאמר (קהלת ז) גם את זה לעומת זה עשה אלהים מט"ט בא עם רתיכין דיליה להיות מליץ יושר על ישראל ובא בחביות עם קרבנות דיליה וזה בא בקורתו על סמאל שבא נחש בקורות בית הבד על עובדא דידה וטול קורה מבין עיניך כמ"ש השבטים דבר איש אדוני ארץ אתנו קשות והגיד להם את כל הקורות אותם שאפילו עצי עריסותינו מגיד לנו (עמוס ד) מגיד לאדם מה שיחו אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו ונשבר' חביות בקורה שגוברין מארי דקיטרוגא על החביות פטור אל תאמר שסופו ללקות על שהולך ומסיתו ועולה ומסטין ויורד למטה ברשות שניתן לו ונוטל נשמה עז"א פטור בעל הקורה כי עביד רעותא דמארי כמ"ש בזוהר פ' תרומה ז"ש שלזה רשות להלוך ולזה רשות להלוך שהקדוש ברוך הוא נתן ב' דרכים שיוכל לילך באיזה שירצה הן לימין הן לשמאל ועז"א ברזא דמתניתין השופך מים ברה"ר הוא סוד ר"ע שאמר לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שלא יבואו התלמידים וישתו מים רעים. והוזק בהם אחר שזה פגם אחר חייב בנזקו: א"ר ל"ש שטנפו כליו לפי שאחר טינא היתה בלבו וכל ימיו ספרי מינים לא נשרו מחיקו אבל הוא עצמו פטור כמ"ש כי פגעו בן זומא בן עזאי עיין סודו בזוהר פ' נשא המצניע את הקוץ ואת הזכוכית סמאל הוא קוץ מכאיב מט"ט הוא זכוכית וראה פנים לכל צד כי הוא שר הפנים גם ענין כד של רבקה הוא שם של אדני שיש כ"ד צירופים של אדני תהלים עד) א"ל י"שוב ד"ך נ"כלם ר"ת אדנ"י כ"ד צירופים לכן (שם נא) אדני שפתי תפתח וגו' יש בו כ"ד אותיות וכל מקום שגלו ישראל לי"ה שהם ארבע מלכיות (שמות לד) ילך נא אדני בקרבינו א"ת הכ"ד בגימטריא (משלי י) צדי"ק יסו"ד עול"ם וכן היו ישראל במצרים מנין צדיק יסוד עולם שהוא חטא של יוסף הצדיק שמכרוהו וישליכוהו הבורה היא סוד ת"ל שהכל פונים בו תלפיו' ת"ל בגימ' צדי"ק יסו"ד עול"ם פיו"ת בגי' מלכו"ת הוא סוד מצרים קרי בי' מצר י"ם יסוד מלכות (תהלים קיח) מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה הם תרין אתוון אחרוני' ו"ה ובקליפה (ישעיה יד) הורד שאו גאונך וכן במסורה ויוסף הורד מצרימה הורד שאול גאונך א"ת רזא דמלכות כ"ד רזא דיסוד בשעת הגלות מניח הקדוש ברוך הוא את הכד ברה"ר ובא אחר רזא (משלי כה) וסוד אחר אל תגל ונתקל בה בה' אחרונה ושברה פטור מכל עולמות כי מוץ ותבן פטורי' מן המעשר (תלים צו) ה"וא י"שפוט ת"בל ב"צדק למפרע ר"ת בתי"ה (ישעיה נד) ב'צדק"ה ת'כוננ"י ר"ת וס"ת בתי"ה (בראשית כד) תשו"ב א'ת ב'נ'י שמ'ה סוד בתיה שגדלה את משה כי משה מיסוד אבא לכן מלוי אהיה ביודין כזה אלף הי יוד הי בגימטריא קס"א ריבוע הוי"ה ביודין כזה יוד יוד הי יוד הי ויו יוד הי ויו הי בגימ' קפ"ד שניהם יחד בגימטריא מש"ה והיינו מספר א"ל שד"י שהוא בעולם הבריא' (תהלים קיח) אל ד' ויאר לנו בעולם היצירה שניהם יחד א"ל שד"י א"ל יהו"ה בגימטריא ב"ת כוונת ירידתה לרחוץ על היאור לטהר עולם היצירה בכח הבריאה לתקן עולם במלכות שדי בכח השמות שזכרנו שהם קס"א קפ"ד:

ויבן לו בית דייקא כי יעקב כלול מג' דברים שהבית נבנה מהם "בנין "יסוד "תקרא יעק"ב "יסוד "עצים "קורה "בית מן ג' אלו נבנה וכשיסתלק היסוד הוא צלע על יריכו שהיא י' ויאבק איש עשו ונחש תשופנו עק"ב ויבא יעקב שלם כשיבא אלי"ה הרמוז אב"א א"ל אדונ"י שעיר"ה ויקח הו' של עשו כמבואר בספר הפליאה שאותו מלאך גדיאל שיאמר דניאל ד) גודא אילנא ברם שרשוהי בארעא שביקו אזי ישאר עש (ישעי' נ) עש יאכלם שהוא סוד הקליפה שאמר ר' חנניא לדידי חזי לי דמנגח כתורא שהוא שור מועד שמרחיקין מפניו ביומי ניסן וביומי תשרי. ויבא יעקב שלם שיבאו ש"ע נהורין ליעקב מצד סכת שלם שבנה יעקב שהוא סוד מלבו"ש מקיף אור פניא"ל כמ"ש יעקב ויקרא שם המקום ההוא פניא"ל כי מיד שיבא הקדושה נעשה חשמ"ל מלבוש שלא ישלטו חיצונים לכן אמר יעקב יעבור נא אדוני לפני עבדו שאין לערב כחות ויותר יעקב לבדו על פ"ך שמן של חנוכה. במדרש ע"ד הפסוק (תהלים קכו) הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע על יעקב ועל יוסף ועליו קאמר יעקב כשקבל לשון הרע מיוסף על בניו (שם קכא) חצי גבור שנונים אויה לי כי גרתי משך עם לבן גרתי. עד ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף אמר שלחני ואח"כ נמכר לקדרים ז"ש (שם) שכנתי עם אהלי קדר וזה גרמה כל ד' גליות רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. כשיצא יעקב מבאר שבע בכה והוריד ש"ע דמעין נרמזין בר"ת פסוק של ויצא ע"ש לקבל ש"ע נהורין וכן ש"ע ברכות בכל שבוע מתפלות י"ח בכל יום (שם נה) ערב ובוקר וצהרים אשיחה מנין ואהמ"ה נ"ז כמנין מזב"ח ו' ימי השבוע מנין קרב"ן שהוא אר"ך אפי"ם ובשבת ד' תפלות כ"ח הרי מנין ויבא יעקב של"ם ז"ש יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי לא אמר לשלום רק על סוד מלבוש זה קא מכוין והוא בגד ללבוש שבקש מהקב"ה שיכסה אותנו בקדושה ויפרוס סוכת שלומו עלינו להפריד הכבשים ולא שת"ם על צאן לבן כי ב"פ ע"ש בקדושה (ישעיה יא) וש"עש"ע יונק על חור פתן וכן בקליפה שעליה אמר יוסף (בראשית מז) והאדמה לא תש"ם ז"ש לא שת"ם על צאן לבן כמ"ש וריוח תשימו בין עדר לעדר שלא יהיה אחיזה לחיצונים ויקרא שם המקום ההוא פניאל דף כ"ט בס' כוונות שסוד זה הפסוק על היכל עצם השמים שהוא עצמות ז"א של בריאה שנקרא שמים ובזה ההיכל יש בו א"ב לפי שהא"ב הם מבינה עד הוד שהוא רומז אל ברוך גדול דעה וכאן הוא חשמל נקרא אור פניא"ל ז"ש ויקרא שם המקום ההוא פניא"ל כי על ירך יעקב שהיא הוד נתאבק שר של עשו ז"ש על כן לא יאכלו ב"י א"ת גיד הנשה שמקנא בכ"ב אותיות התורה והוא צולע על יריכו לכן בשעת נתינת התורה א' (תהלים ח) תנה הודך על השמים שהוא סוד עצם השמים. וירא והנה באר בשדה ושלשה עדרי צאן רובצים עליה דהיינו נצח הוד יסוד לבד אזי אבן גדולה ע"פ הבאר סיטרא דדינא אבל כשכל העדרים רובצים עליה דהיינו שגם שלשה אבות נותנים יניקתם עליה אז וגללו את האבן מעל פי הבאר. נתאבק המלאך ע שהגיע לתרין ירכין כי יהודא וראובן הן תרין דרועין ועל שני ידים אלו התפלל יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו אבל על תרין ירכין שהוא דגל אפרים ודגל דן הוא צולע על יריכו כי שם עבדו ע"ז ירבעם מאפרים העמיד עגל בדן ויזרח לו השמש שמש ששקעה בשבילו זרחא רזא דמלה תלת דרגין אינון שמש ירח בבריאה חמה ולבנה ביצירה חרס וסהר בעשייה וידוע שיעקב דיוקנו תחת כסא הכבוד ושם נשמות כל ישראל שתין רבוא גלגליא דסחרין לכורסייא וכשיצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לגליות כדי ללקוט ניצוצות טהרה שהם בקליפה ויפגע במקום ההוא עד אפסמקום וילן שם היפך א"ה שלא לן כבודו עמו אבל הוא מוציא יקר מזולל וידוע שכל הנצוצות שמעלים הם באים בעולם היצירה בתפארת זעיר כמבואר כנפי יונה על נוסח ברוך שאמר מהולל בפי עמו משובח ומפואר הוא ת"ת זעיר "בלשון "חסידיו "ועבדיו שהוא סוד (איוב כ) חיל בלע ויקיאנו שלכך נקראו חסידים שמוסרין עצמם על קדושת השם להעלות משם ניצוצות נידחי' ועז"א (ישעיה מט) היקח מגבור מלקות וגו' לע"ל מוצי' הקב"ה חמה מנרתק' שהוא סוד עולם היצירה כי שם מקום ניצוצות הנידחים רשעים נידונין עד שלא יהיה שום שורש ולא שום ענף מן הקליפה בעולם שנאמר (מלאכי ג) שמש צדקה מרפא בכנפיה שמש ר"ל כשיבא משיח בן דוד שהוא בעולם הבריאה כי מלכות ב"ד בכלל בבריאה וכן (תהלים עב) לפני שמש ינון שמו (שם פט) כסאו כשמש נגדי אז צדקה בעולם מרפא בכנפיה הוא סוד ב' אלפים ת"ת עבדים שיהיה לכל א' מישראל בכנפו (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה כ"ח מאות יש לכל א' (תהלים קיא) כ"ח מעשיו הגיד לעמו לתת להם "נחלת "גוים (בגי' גבריאל אש והחליף רחב"ת בדמח"ג [בא"ת ב"ש] ומלך במקומו והוא מלך ו' חדשים ברומי (אסתר ב) ו' חדשים בשמן המו"ר) רחב"ת ידים בכאן נרמז סוד ר"ח בן תרדיון שנטה שכם תחת החוי נחש שרף יעופף תחת החמור ובתו שנענשה על פסיעותי' שהיתה מהלכת (תהלים לז) מה' מצעדי גבר כוננו (איוב יד) כי עתה את צעדי תספור (בראשית מט) בנות צעדה עלי שור גם רמז סוד ש"כם היא עמודי הקליפה הארץ ההיא רחבת ידים הן הן ד' אנפין בלא ענוה בלא בשת בלא תורה ובלא מצוה דאינון תוהו ובוהו חושך רוח מלמטה למעלה רחבת ידים דאתמר בהון (שם א) והארץ היתה תוהו ובוהו וגו' דחזרין עלמין לתוהו ובוהו גם נרמז סוד י' ניצוצין דאזדריקו ומנייהו י' הרוגי מלכות ז"ס רחב"ת ידי"ם מן אותם שני ידים שחלו בה הקליפה יהיה ג"כ ר' חנינא והחריש עד בואם לפי שהשיב יעקב לשכם בן חמור אתה חמור ואני שור וכתיב בתורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו מקום שמעון הוא מזל שור ברקיע י"ב מזלות לקבל י"ב שבטים ראובן טלה שמעון שור ז"ש והחריש עד בואם דקאי על שמעון שהיה בשדה כי מותר היה לו לחרוש עמו עד בואם מן השדה כי אז כשבא שמעון שהוא מזל שור אסור לו לחרוש בשור כי שמעון הוא שור והוא חמור אז נאסר לו והנה יעקב גרם בזה שלא נתן דינה לעשו (איוב ו) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב כי אלו נתן דינה לעשו החזירתו למוטב. ה'ב'ה' ל'י' אשתי "ה "בריתי "המשכן "לצד "ימין כאן רמז על (תהלים קטז) כוס ישועות בהיות כוס של ברכה אחוזה חמש ישועות שהם חמשה שבצד ימין ורחל אמרה הב"ה ל"י בנים אזי יש לה בנים (ישעיה נד) ורבים בני שוממה מבני בעולה גו'.

ויש שהדברים מגיעים לדקויות עדינות ביותר. למשל: במפגש המפורסם בין יעקב ועשו, נאמר: "ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחֹתיו" וגו' (בראשית לב, כג). אומרים חז"ל (בראשית רבה עו, ט): ודינה היכן היא? נתנה (יעקב) בתיבה ונעל בפניה, אמר: הרשע הזה עינו רמה היא, שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני. רב הונא בשם רבי אבא הכהן ברדלא אמר: אמר לו הקב"ה "לָמַס מֵרֵעהוּ חָסֶד" (איוב ו, יד) - מנעת מרעך חסד, מנעת חסדך מן אחוך, דנסיבת לאיוב לאו גיירתיה? (שהרי כשנישאה לאיוב, האם לא גיירתו?). ע"כ. כלומר אילו נישאה דינה לעשו, הרי מן הסתם היתה מחזירתו למוטב כשם שהחזירה את איוב.