הֲלֹא־צָבָ֣א לֶאֱנ֣וֹשׁ על־[עֲלֵי־] אָ֑רֶץ וְכִימֵ֖י שָׂכִ֣יר יָמָֽיו׃
מגלה עמוקות
הענין פ' זו של משפטים באה להודיע שגלות מצרים היה עבור יוסף הצדיק. וכן פתח מתחלה כי תקנה עבד עברי. ענין יוסף שהיה בבית אסורין שש ושבע דהיינו י"ב שנים בבית הסוהר ושנה שלימה בבית אדוניו ו' חדשים בבית ו' חדשים בשדה כי אם בגפו יבא בגפו יצא בשביעי יצא ל חפשי בגי' חנו"ך מטטרו"ן חנ"ם ח"נוך נ"ער מ"טטרון אם בגפו יב"א י"ונה ב"ן א"מתי שהוא משיח בן יוסף ר"ת (משלי ח) ב"אורח צ"דקה א"הלך (איוב ז) הלא צב"א לאנוש עלי ארץ ר"ת ב"אורח צ"דקה א"הלך כי שביה בצדקה ב"ן צ"רפת ב"ן א"מיתי (שם) וכימי שכיר ימיו שבכל יום הוא בא או כימי שכיר ימיו שש אלפי הוי עלמא וכן בפסוק באורח צדקה אהלך ב' גאולות זכה באורח צדקה לא זכה (משלי ח) בתוך נתיבות משפט. וכן בפסוק ואלה המשפטים ב' גאולות זכה אשר תשים לפניהם שימה בפיהם שהיא ברשותם לא זכו:
רש"י
כי מלאה צבאה. ת"י עתידה דתיתמלי מעם גלוותהא כמו כי מלאה מצבאה ויש פותרין צבאה כמו (איוב ז׳:א׳) הלא צבא לאנוש עלי ארץ:
פירוש מהרז״ו
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
האדם מתאוה לחיים. אע"פ שכל ימיו בעמל ויסורין שנאמר הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז׳:א׳) כל צביונו של אדם להיות חי על הארץ ומה יתרון לו בחיים וכימי שכיר ימיו בעמל ויגיעה ויסורין כפועל הזה. ונחמן בריה דרבי שמואל דריש ליה הכי צבא ממש ודריש הלא צבא לאנוש למ"ד של אנוש משמשת על אנוש ומשמשת מאנוש צבא לו וכו' ע"כ וכל צבאם מקיש צבאם להם מה שמים וארץ ליתרונו של עולם אף כל צבאם ליתרונו של עולם הרבה דברים אתה רואה וסבור מה יתרון ותועלת יש בם אף הוא בכלל יתרונו של עולם: