כֵּ֤ן הָנְחַ֣לְתִּי לִ֭י יַרְחֵי־שָׁ֑וְא וְלֵיל֥וֹת עָ֝מָ֗ל מִנּוּ־לִֽי׃
עץ יוסף
ימים של צער. והמצטער מרגיש מאד בזמן על דרך (איוב ז, ג) ולילות עמל מנו לי, ולכן מעט מהזמן היה בערכם רב. כמה שאמרו הטבעים שכל מי שירגיש יותר בתנועה ירגיש מאד בזמן. והצער היו על שראו שם בגדי כהונה גדולה וכלי בית המקדש. וכל שכן לפי מה שאמרו במדרש אבא גוריון שהאכילם בשולו בעל כרחן:
עיקר תוספות יום טוב
איוב כו'. מפרש בסדר עולם, דכתיב כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי. מה לילות למינוי אף ירחים למינוי. פירוש, ירחי שוא הם ימות הקיץ שהם ארוכים כדכתיב ירח ימים, ולילות עמל אלו לילות החורף שהם ארוכים, כלומר אריכות הימים והלילות היה לו שוא ועמל שלא מצא בהם מרגוע. מנו לי, כלומר במנינם נמסרו לי שלא חסר מהם אחד. ומה לילות למינוי שלא חסרו אחד כו'. הר"א:
תוספות יום טוב
משפט איוב שנים עשר חדש. מפרש בסדר עולם פ"ג דכתיב (איוב ז׳:ג׳) כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי. מה לילות למנוי אף ירחים למנוי. פירוש ירחי שוא הם ימות הקיץ שהם ארוכים כדכתיב (דברים כ״א:י״ג) ירח ימים. ולילות עמל אלו לילות החורף שהם ארוכים כלומר אריכות הימים. והלילות היה לו שוא ועמל. שלא מצא בהם מרגוע. מנו לי. כלומר במנינם נמסרו לי שלא חסר מהם אחד. ומה לילות למנוי שלא חסרו אחד [כו']. הראב"ד: