פרשנות מצטטת על איוב ז:ד

ויהי ע׳־ב ויהי בקר יום אחד, ערב הוא תחלת הלילה ובקר תחלת היום ונקרא ערב, כי כערב יתערבו הדברים, כי לא יראה אור העין אלא עם האור החיצון ובבקר יבקר אדם בין הדברים לאור היום לפיכך נקרא בקר וכל הלילה נקרא ערב על שם תחלתו כמו שנקרא כל שלשים יום מהלבנה חדש על שם תחלתו שנקרא חדש כמו שאמר (שמואל אי ך') מחר חדש לפי שיתחדש אז אור הלבנה וכן אמר על כל הלילה (איוב ז' ד') ומדד ערב, וכן (תהלים נ״ט) ישובו לערב יהמו ככלב, ואין הכלבים צועקים בתחלת הלילה (ברכות ג'), ומלאכי שאול כל הלילה שמרו דוד מבחוץ להמיתו בבקר כמו שאמר (שמואל י״ט) לשמרו ולהמיתו בבקר, לשמרו שלא יברח בלילה, אבל היום כולו לא נקרא בקר אלא עד חצי היום כי מחצי היום ואילך השמש נוטה לצד מערב ואורו הולך ודל ליושבי הארץ כמו שעד חצי היום הולך וחזק, וכן כתוב (שמות י״ב) בין הערבים והיא משש שעות ומחצה למעלה, ואומר (שופטים י״ט) ״הנה נא רפה היום לערוב״ ולא כן הלילה כי כל הלילה עד עמוד השחר אור הכוכבים שוה ובין היום והלילה הוא כ״ד שעות והזמן הזה נקרא יום כמו שאמר יום אחד יום שני לפיכך אמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, כלומר כין הערב והבקר הוא יום אחד ואע״פ שכל היום לא נקרא בקר, בקר הוא כנגד הערב כי הוא זמן היות שמש על הארץ ואורו רב כנגד אור הלילה ויום נקרא. ולא אמר ויהי יום ויהי לילה יום אחד והוא (והיה? המ״ל) הדבר מבואר יותר, כעבור כי יום יאמר על הפרט ועל הכלל, ולא יתכן להתערב הפרט עם הכלל, ונקרא הכלל יום לפי שהיום הוא העיקר והטוב לכל ברואי מטה. ואמר ויהי ערב ויהי בקר בכל יום מששת ימי המעשה לפי שבכל יום מהם היתה בו פעולה מיוחדת.

גד גדוד יגודנו. כֻּלָּם לְשׁוֹן גְּדוּד הֵם, וְכָךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם; וְאִם תֹּאמַר, אֵין גְּדוּד בְּלֹא שְׁנֵי דַּלְתִי"ן, יֵשׁ לוֹמַר גְּדוּד שֵׁם דָּבָר צָרִיךְ שְׁנֵי דַּלְתִי"ן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לִכְפֹּל בְּסוֹפָהּ, וְאֵין יְסוֹדָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְכֵן אָמַר כַּצִּפּוֹר לָנוּד (משלי כ"ו), מִגִּזְרַת שָׂבַעְתִּי נְדֻדִים (איוב ז'), שָׁם נָפַל שָׁדוּד (שופטים ה'), מִגִּזְרַת יָשׁוּד צָהֳרָיִם (תהלים צ"א), אַף יָגֻד, יְגוּדֶנּוּ וּגְדוּד מִגִּזְרָה אַחַת הֵם; וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁון יִפְעֹל אֵינוֹ כָפוּל, כְּמוֹ יָגוּד, יָנוּד, יָרוּם, יָשׁוּד, יָשׁוּב, וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּעֵל אוֹ מַפְעִיל אֲחֵרִים הוּא כָפוּל, כְּמוֹ יִתְגּוֹדֵד, יִתְרוֹמֵם, יִתְבּוֹלֵל, יִתְעוֹדֵד; וּבִלְשׁוֹן מַפְעִיל, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד (תהילים קמ"ו), לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו (ישעיה מ"ט), מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת (שם נ"ח), יְגוּדֶנּוּ הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ לְשׁוֹן שֶׁיִּפְעֲלוּהוּ אֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ יָגוּד הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ בָּנַי יְצָאֻנִי (ירמיהו י') – יָצְאוּ מִמֶּנִּי. גד גדוד יגודנו, גְּדוּדִים יָגוֹדּוּ הֵימֶנּוּ שֶׁיַּעַבְרוּ הַיַּרְדֵּן עִם אֲחֵיהֶם לַמִּלְחָמָה כָּל חָלוּץ עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ:

[סו] ולמטה (א יח) כתב הח' ז"ל "ודע כי עת שתחשך השמש יהיה ערב עד שעה ושליש שעה שיראה כמו אור בעבים, וכן הבקר אור קודם זריחת השמש, ובפם"ז (ברא' א ה) "הבקר הוא תחלת הכנסת האור, והערב הוא תחלת הכנסת החשך, גם כל הלילה נקרא ערב על שם תחלתו, כמו שנקרא כל שלשים יום מהלבנה חודש על שם תחלתו שנקרא חודש, כמו שאמר מחר חדש (ש"א כ יח) לפי שיתחדש אז אור הלבנה, וכן אמר על כל הלילה "ומדד ערב" (איוב ז ד) וכן "ישובו לערב יהמו ככלב" (תה' נט ז) ואין הכלבים צועקים בתחלת הלילה, והמסורת, אומיא ורמשא בשלש נקודות, עירוב ומטוה בשתי נקודות (ובפס"ז שם) קרא לו שלשה שמות לזה, ושלשה שמות לזה, אור, יום, בקר, חושך, לילה, ערב. תחת יום לילה, תחת אור חושך, תחת בקר ערב: