וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹאמַֽר׃
תורה תמימה
אשר נשיא יחטא. ת"ר, אשר נשיא יחטא יכול גזירה ת"ל (פ' ג') אם הכהן המשיח יחטא, מה התם לכשיחטא אף הבא לכשיחטא פנראה כונת הקושיא דסמיך על הדרשה הקודמת אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו, ובארנו שם הטעם בזה, כדי שילמדו המון העם ממנו להביא קרבן על חטאתם, ולפי"ז הו"א שמודיע הקב"ה שכן יהיה בהחלט שהנשיא יחטא כדי שיביא קרבן, וכמו דמצינו בפ' מצורע בפסוק ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם דרשו חז"ל בשורה היא להם, יעו"ש, וה"נ הודעה היא, ומשני דא"א לומר כן שהרי כתיב אם הכהן המשיח יחטא, ואם היה תכלית חטא כזה בכונה להורות לבני אדם, א"כ הלא היה צריך בכהן משיח שהוא גדול האומה כדכתיב והכהן הגדול מאחיו לכתוב ג"כ בלשון המורה על חיוב, ומדכתיב בו אם שהוא לשון תנאי, ש"מ שגם הלשון אשר שבכאן ג"כ לשון תנאי הוא, ומה דכתיב לשון כזה יש בזה טעמים אחרים כפי שנתבאר בדרשה הקודמת. –
וע' בזוהר פרשה זו כ"ד א' אשר נשיא יחטא – ודאי יחטא, ע"כ, ולכאורה מפרש הינך דרשת הגמרא יכול גזירה וכו', אלא שבאמת גזירה היא שבודאי יחטא, וכמו שפרשנו בסלקא דעתה של הגמ' ואמנם יש לפרש כונת הזוהר ע"פ מש"כ הרמב"ם בפי' לאבות פ"א מ"ט על מ"ש שם ושנא את הרבנות וז"ל, ובבקשת השררה והרבנות יארעו לו נסיונות רבות בעולם, מפני שיתקנאו בו בני אדם ויחלקו עליו יפסוד אמונתו כמ"ש כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה, עכ"ל, ולפי"ז תכונן דרשת הזוהר ואין צ"ל שיחלוק על הגמרא, ודו"ק.
ומקור לדברי הרמב"ם כיון שנתמנה אדם וכו' כתב הגרי"ב בגליון שם שלא נמצא בתלמוד ומדרשים, ונראה שכון הרמב"ם לאגדה דחלק ק"ג ב' כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה, ומפרש רש מלמטה מלשון ראש, ומצינו שם ראש בחיסור א', בפ' עקב מרשית השנה, ובאיוב ח' שאל נא לדור רשון, ומה דאיתא בגמרא רש בלא אל"ף הוא מפני שוי משקל השם ראש מלמעלה, דשם הפי' רש מענין עני, ורש"י לא פי' כן, ואין להאריך עוד. .
(שם שם א')
וע' בזוהר פרשה זו כ"ד א' אשר נשיא יחטא – ודאי יחטא, ע"כ, ולכאורה מפרש הינך דרשת הגמרא יכול גזירה וכו', אלא שבאמת גזירה היא שבודאי יחטא, וכמו שפרשנו בסלקא דעתה של הגמ' ואמנם יש לפרש כונת הזוהר ע"פ מש"כ הרמב"ם בפי' לאבות פ"א מ"ט על מ"ש שם ושנא את הרבנות וז"ל, ובבקשת השררה והרבנות יארעו לו נסיונות רבות בעולם, מפני שיתקנאו בו בני אדם ויחלקו עליו יפסוד אמונתו כמ"ש כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה, עכ"ל, ולפי"ז תכונן דרשת הזוהר ואין צ"ל שיחלוק על הגמרא, ודו"ק.
ומקור לדברי הרמב"ם כיון שנתמנה אדם וכו' כתב הגרי"ב בגליון שם שלא נמצא בתלמוד ומדרשים, ונראה שכון הרמב"ם לאגדה דחלק ק"ג ב' כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה, ומפרש רש מלמטה מלשון ראש, ומצינו שם ראש בחיסור א', בפ' עקב מרשית השנה, ובאיוב ח' שאל נא לדור רשון, ומה דאיתא בגמרא רש בלא אל"ף הוא מפני שוי משקל השם ראש מלמעלה, דשם הפי' רש מענין עני, ורש"י לא פי' כן, ואין להאריך עוד. .
(שם שם א')