כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֭נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֤י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃
מלבי"ם
ועל מה שרמז לו מעולם התחיה, במה שאמר (איוב ד כ): מבלי משים לנצח יאבדו, איוב יכחיש זאת, כי כמו שהכחיש בהשגחה ובבחירה ותלה הכל בהנהגת הטבע והמערכת, כן יכחיש התחיה והגמול העתיד, וכמו שאמרו חז"ל שאיוב כופר בתחיית המתים היה (שם ח ט).
שפתי חכמים
כאשר הייתם עושים עד הנה. כלומר לא כתמול שלשום בלבד. ויהי' פירוש כתמול, כמו (איוב ח, ט) תמול אנחנו ולא נדע. ולא היה צ"ל שלשום, אחר שכל זמן העבר הוא נכלל במלת תמול, אך כדי שלא נטעה לומר שפי' תמול הוא כמו פירוש כל תמול שבמקרא, משום הכי נקיט נמי שלשום:
דברי דוד
למועד. שקבעתי לך אתמול פי' ביום המילה בפרשת לך לך. ובכלל אתמול הוא גם שלפני שני ימים כי שם אתמול היינו זמן קדום כמו כי תמול אנחנו (איוב ח):