פרשנות מצטטת על איוב ח:י

ויבא יוסף. כל לשון מביא דבה הוא אומר אמת כי הוא מביא ראיה לדבריו, וכל לשון הוצאת דבה הוא שקר שמוציא דברי שקרים מלבו, כלשון האמור במרגלים (במדבר י״ג:ל״ב) ויוציאו דבת הארץ רעה. וכתיב (משלי י׳:י״ח-י״ט) מוציא דבה הוא כסיל. והם דברי כזב כלשון (איוב ח׳:י׳) ומלבם יוציאו מילים.

בקעו, על ההוצאה מן הגוף, גרמו לביצים שיבקעו ויצאו מהם, כלשון אתה בקעת מעין ונחל (תהלים ע"ד ט"ו), בצורות יאורים בקע (איוב ח' י'), ענין הוצאה, ובנפעל תבקע אפעה ענינו יציאה. ואין הכוונה שהם מחממים ביצים של צפעוני עד שנבקעים ויוצא מהם השרץ, שא"כ אינם ביציהם אלא ביצי צפעוני, והרי אח"כ הוא קורא אותם ביציהם (האוכל מביציהם), א"כ מגופם יצאו; וכן קורי עכביש יארוגו הכוונה שהם מוציאים מפיהם דבר שוא כריר העכביש, וממשיכים ממנו חוטים ואורגים אותם מעשה אורג, כדרך קורי עכביש; ואין הכוונה שהם אורגים החוטים היוצאים מפי העכביש, אלא הם עצמם מוציאים מקרבם דברים דומים לביצי צפעוני וקורי עכביש, וזה פירוש הרו עמל והוליד הון.