הֲיִֽגְאֶה־גֹּ֭מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּה־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם׃
שד"ל
כי גאה גאה: גאה ל' גובה ורוממות; ולשונות גובה ומעלה מושאלים הרבה על ההתגברות על הזולת, וכן גָבַר נגזר מן גָבַהּ, וכן בלעז superare והתאר superior, והנה גאה גאה ענינו שהוא עליון וגובר על אחרים, כלו' על המתקוממים נגדו. והנה הפעל בלה"ק פעמים הוראתו על התאר והתכונה בלי שום פעולה כמו מה יפית ומה נעמת (ש"ה ז' ז'), חָכְמוּ צָדְקוּ ודומיהם רבים, וכן כאן היה אפשר לפרש כי גאה גאה שהוא גבוה ועליון; אמנם פעל גאה בשאר מקומות לא מצאנוהו מורה על תכונת הגובה, אלא על פעולת ההתנשאות כמו היגאה גמא (איוב ח' י"א), כי גאו המים (יחזקאל מ"ז ח'); גם נראה כי הפעל המורה רק תכונה ותאר לא יִכָפֵל עם המקור, ולא יֵאמֵר יָפֹה יָפִית, חכֹם חָכְמוּ, צדֹק צָדְקוּ, לכך אף כאן גאה גאה צריך שיורה פעולה לא תאר ותכונה. אמנם אחר שלא יתכן לפרש כי גאה גאה שנעשה גבוה ועליון אחרי שלא היה כך, לא נשאר אלא לפרש שהראה עצמו גבוה ועליון, שעשה פעולה אשר ממנה תתגלה רוממותו וגאותו, וע' למטה פסוק ז'.
מלבי"ם
ובזה יצדק גם המשל שנשא על זה מן הצמח, שיעקרנו בעל הגן ממקומו וישתלנו במקום אחר ששם יצמח ויפרה, וכן יעקור ה' את הצדיק מארץ תלאובות אשר שם עתיד ליגון ומחסור, וישתלנו בארץ החיים בעולם הרוחני, ששם ישביע בצחצחות נפשו, והיה כגן רווה ויעשה פרי ותנובה.