פרשנות מצטטת על איוב ח:יב

ולאשר, כמורגל בפי החכמים, יתדמה האדם בהרבה עניינים אל הצמח, מבאר כי כן תתנהג הטבע עם הצמחים למיניהם, שהצמח הנטוע במקום סלעים ציה ושממה יעקרהו בעל הגן ממקומו וישתלהו במקום רענן ושמן, ומבואר שעקירה זאת אינה לרעה רק לטובה למען יטעהו שורק, אולם לא כל עשב מסוגל לזה, כי הצמחים הגדלים על רוב מים הלחים ורטובים בטבעם לא ישרישו שורשיהם אחרי עקירתם, אבל לעומת זה כן הם לפני כל חציר ייבשו.

וכן הרשע, שמזלו יחייב שיהיה עשיר ומצליח ובריא אולם, לא ישנה ה' הטבע הכללית בעבור עונש הרשע, רק יניח העולם על טבעו, כמו שנאמר "עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הדין", ובכל זאת יקבל הרשע עונשו לעתיד, בעולם הנצחי, כמו שביאר במענהו השני, ואם כן אין שאלה גם בזה, למה יצליח בעולם הזה, שהוא מפני שמזלו גורם זאת, ובכל זה (איוב ח יב): לפני כל חציר ייבש, כמשל הגומא והאחו, ויכפל עונשו כפי ערך הטוב שקיבל וכפי רשעתו.

פרי האדמה, אבא דארעא. עמ"ש לעיל (בראשית ד' ג') שהפרי בעודו רך נקרא בארמית "אבא" והוא כמו "אֵב" בעברית שרשו "אבב" (איוב ח' י"ב) ולכן בערלה ת' "אביה" גם פה בבכורים ת' ג"כ "אבא" ובקין שהביא מן הגרוע כפירש"י, שעוד לא נתבשל כל צרכו ת' ג"כ "אבא" משא"כ "עץ פרי עשה פרי" (בראשית א' י"א) ת' "אלין פרין עבד פרין".