פרשנות מצטטת על איוב טו:כג

וישבתם לבטח בארצכם למעלה בפרשת בהר כתיב וישבתם על הארץ לבטח חזר כאן והאיר דבריו והוסיף ואמר בארצכם בארץ שלכם, אבל בימי רעב בני אדם יגלו, כמו שנאמר לא תוסף תת כוחה לך, נע ונד תהיה בארץ. ואומר נודד ללחם איה.

ואמ׳ ונוע ינועו בניו ושאלו כלומ׳ כמו נודד הוא ללחם איה (איוב טו כג) כלו׳ ינועו הנה והנה לשאול פת לחם. ובאה מלת ושאלו מבנין הדגוש ע״ד שאול ישאלו באבל וכן התמו (ש״ב כ יח). ודרשו מחרבותיהם נ״ל בפי׳ שכל כך יהיו עניים מרודים ומזי רעב שיבקשו אף בבתים שיראו אותם חרבים אע״פ שיודעים בהם שלא יוכלו לתת להם מתנה הגונה שלא יחושו למתנה המעוטה וקלה לרוב חסרונם. והמדקדקים העירו שמצאו בספרים מדוייקים במסורה במלת ודרשו שהדל״ת נקראת בקמץ חטף כמו חרבו מאד (ירמ׳ ב יב) והיא נוסחא [קשה] לפרשה ואין דעת רוב בעלי פסוק נוחה הימנה ומתוך הדחק נ״ל לפרשה שהיא ודורשו בשורק מבנין פועל כלומ׳ שבני אדם ידרשו ויחקרו עליהם איך נשתנו עליהם סדרי זמנם שלא כדרך בני אדם ויחקרו בפעולותיהם המושחתות והמחריבות עד שייחסו הענין לרוע הנהגתם והשחתת פעולותיהם כמאמ׳ השחיתו התעיבו עלילה (תה׳ יד א).

אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך. והדם הוא יחניף את הארץ לפיכך כשתעבד את האדמה לא תסף לתת לך את כחה ושמנה כל זמן שאתה וזרעך בעולם לפיכך נע ונד אחר מזוניך תהיה בארץ כד״‎א נודד ללחם איה.