פרשנות מצטטת על איוב טז:יב

אנה, שלה - כמו: שלו הייתי.

ענו מאד. במשקל שלו והטעם שלא בקש גדולה על אחיו:

וישתחו. דקדוק וישתחו קשה, ידענו כי שרשו מבעלי הה"א באחרונה, והנה הוי"ו במקום ה"א, כוי"ו "שלו הייתי" (איוב טז יב) שאמר ממנו לא שלותי (שם ג כו), והנה כאשר אמרו לשון יחיד וישתחו, היה ראוי להיות וישתחוה כי התי"ו מבנין התפעל כמו, והאיש משתאה לה (ברא' כד כא), כי משפט אותיות השיניים אם היה אחד מהם פ"א הפועל, והיה האות אשר לפניהם תי"ו התפעל, והנה בעבור שהחליפו הה"א בוי"ו במלת וישתחו הניחו וי"ו הראשון שאינו סימן לשון רבים תחת ה"א השרש והעלימו הוי"ו ואמר וישתחו, ובעבור היות הוי"ו בסוף המלה סימן לשון רבים כאשר הוא נעלם, כמו למה תתראו (ברא' מב א), והנה היה נראה מלת וישתחו בהעלם הוי"ו שהוא סימן לשון רבים ע"כ הוצרכה להיות המלה מלעיל להפריש בינה ובין מנהגם בלשון רבים:

ואם מאן אתה. וְאִם סַרְבָן אַתָּה: מאן. כְּמוֹ מְמָאֵן, מְסָרֵב, אֶלָּא כִּנּוּי הָאָדָם עַל שֵׁם הַמִּפְעָל, כְּמוֹ "שָׁלֵו" (איוב ט"ז), "שָׁקֵט" (שופטים י"ח), "סַר וְזָעֵף" (מלכים א כ'):