פרשנות מצטטת על איוב יב:יד

ויריצהו. במקצת ספרי הדפוס חסר יו"ד וחסר וא"ו ובמקרא גדולה נמסר עליו לית וחסר דחסר ונגרר אחריה ג"כ בעל מנחת כהן בבלי דעת ואולם בכל ספרים כ"י מדויקים ובדפוסים ישנים מלא יו"ד ומסורת עליו לית וחסר וא"ו וכ"כ המאירי ז"ל וגם הרמ"ה כתב ויריצהו מן הבור מלא יו"ד וחסר וא"ו כתיב וכן בזוהר ויריצהו חסר וא"ו ומאן איהו דא קב"ה בגין דהא לית מאן דאסיר ופתח בר קב"ה דכתיב יסגר על איש ולא יפתח (איוב י״ב:י״ד) ודריש ליה נמי באנפי אחריני ע"ש:

חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך: פתחו יש מפרשים (אבן עזרא בשם אחרים): ענין לטישה וחדוד כמו חרב פתוחה (יחזקאל כא לג); והמה פתחות (תהלים נה כב). ויתכן פרושו: הוצאת החרב מתערה, ותקרא פתיחה כמו הוצאת האסור ממאסרו שנקראה כעין פתיחה, כמו: אסיריו לא פתח ביתה (ישעיהו יד יז); יסגור על איש ולא יפתח (איוב יב יד).

וזהו ענין חרב פתחו רשעים ופי׳ פתחו כמו לטשו מענין והמה פתוחות (תה׳ נה כב) חרב פתוחה (יחזקאל כא לג) וי״מ פתחו הוציאוה מתערה כענין יסגור על איש ולא יפתח (איוב יב יד) כלומר שהכינו עצמם להפיל עני ואביון וכו׳.