פרשנות מצטטת על איוב יב:יז

והביא עוד ראיות על שהאדם מוכרח במעשיו, מהנהגת הקבוצים גויים ולאומים, שלפעמים ילכו חכמיהם ומנהיגיהם שולל, ויסכלו בהנהגתם עד שיילכו בתוהו ויאבדו, שמזה נראה שכוח אחר, עליון, מפר עצתם ומסכל מחשבתם, כמו שביאר זה באורך (שם פסוק יז עד סוף הסימן),

אשתוללו לשון סכלות כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):

(כו) מכאן אמרו כל מלכות שאין לה יועצים כו'. נראה שעיקר הראי' מסיפי' דקרא (משלי שם) בי מלכים ימלוכו. ר"ל בעצת התורה כדלעיל [ולשון מלך בארמית הוא עצה לרמוז שהמלך דרך שיבחר לו יועצים. הרב ר"א שמחה.] עי' אסתר רבה ע"פ בשנת שלש למלכו)^[ט]ואפשר ירמוז מ"ש כל מלכות שאין לה יועצים, שהן כליות יועצות נה"י וכמ"ש שעיקר בנינה מנה"ז, ג' עדרי צאן רובצים עלי':. ויש לסמוך עוד ממ"ש (איוב יב) מוליך יועצים שולל כו' מוסר מלכים פתח. שע"י שאבדה עצת היועצים. פתח מוסר [ר"ל שבט מוסרם להנהגת עמם] מלכים:

משתולל על הבריות - כל העולם אומרין עליו שוטה הוא היינו משתולל לשון שטות כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):

אשתוללו. כמו השתוללו כמו (דה"י ב' כ') ואחרי כן אתחבר אחזיה וגו' כמו התחבר ונגזר אשתוללו מגזרת (איוב יב) מוליך יועצים שולל, והוא לשון משגה ושלו כשוטים שוגים והתי"ו נופלת בלשון המתפעל באמצע התיבה בכל תיבה שתחילתה שי"ן: