פרשנות מצטטת על איוב יב:כד

שנאמר מסיר שפה לנאמנים. ובעמי הארץ משתעי קרא, דלעיל מיניה כתיב מסיר לב ראשי עם הארץ:

ולא שמע אלהם. דברי משה ואהרן שבקשו להוכיח שרק ע״פ תפלתו ודבר ה׳ נעשה כן לא נטה אוזן וכיב״ז יבואר להלן במכת ברד ט׳ ל״ד. וע״ז כתיב איוב י״ב מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך וכיב״ז כמה קראי:

ויטו בתהו צדיק, כמו יטו אביונים מדרך (איוב כ''ד ד'), ודרך ענוים יטו (עמוס ב' ז'.), ופירוש בתוהו חוץ מן הדרך, כמו ויתעם בתהו לא דרך (תהלים ק''ז מ', ואיוב י''ב כ"ד) וכן לפי דעתי תעו במדבר בישימון לא דרך, (תהלים ק''ז ד') ובטעות נפלה מלת לא; והטעם הם מכריחים הצדיק לנטות מן הדרך וללכת תועה מפחדם Coccejus ואחרים פירשו ל' הטיית משפט, כמו ומטי גר (מלאכי ג' ה'), ואין מלת בתהו עולה יפה.