פרשנות מצטטת על איוב יד:יד

כי מלאה צבאה. מלאו ימיה, וכמוהו כל ימי צבאי איחל (איוב י"ד י"ד) הלא צבא לאנוש [שם ז' א'] והמפרשים אמרו שהוא כמשמעו, והראשון הוא הנכון:

ג' צבאים הם. מאמר זה צע"ג שכל התנ"ך מלא מתיבת צבא. ואיך אמר ג' צבאים הם. ומאין לו לדרוש זכה צבא לו לא זכה צבא עליו. ע"כ נראה לי בס"ד שכוונתו על ג' צבאים שבספר איוב שאין באיוב אלא ג' פעמים צבא. אחד באיוב ריש ז' הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו. וכל הפרשה מדבר מגודל וריבוי יסוריו כמ"ש שם הים אני ואם תנין כי תשים עלי משמר. הרי צבא של יסורים סי' הרבה יסורים כצבא. וזהו שהתחיל הלא צבא לאנוש. אנוש מסובב בצבא יסורים. והב' באיוב יו"ד י"ז תחדש עדיך נגדי ותרב כעסך עמדי חליפות וצבא עמי. והמדרש במ"ש צבא לשמים ולארץ גלה עומק כוונת פסוק זה שמ"ש וצבא עמו כוונתו ע"פ גז"ש צבא שמים וארץ כמ"ש וכל צבאם. וזהו פי' הכתוב תחדש עדיך הם שמים וארץ כמ"ש בתורה סוף וילך העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ ועדות אלו שראוים להיות בעזרי להעיד על צדקי. וכמ"ש איוב ט"ז י"ח. הנה בשמים עדי וסהדי במרומים תחדש עדיך נגדי שיעמדו נגדי להעיד על עוני כמ"ש לעיל פר' ד' סימן ז'. אם זכה ויגידו שמים צדקו. לא זכה יגלו שמים עונו. והארץ מתקוממה לו. ותרב כעשך עמדי. וכמ"ש נחמן ברי' דר"ש ב"נ זכה צבא לו. לא זכה צבא עליו. וזהו שאמר חליפות וצבא עמי. פי' שבאמת צבא עמי צבא שמים וארץ הם עמי להעיד צדקי כנ"ל ואתה עשית חליפות שתחדש עדיך נגדי. והג' באיוב י"ד אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בא חליפתי ודרש המדרש כמ"ש חז"ל דוד שהניח בן כמותו נאמר בו שכיבה. יואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה. ותלמידים נקראו בנים. וכאלו לא מת אם מעמיד תלמיד כמותו. וזהו אם ימות גבר היחי'. רק אם מעמיד חלופו תלמיד כמותו אף שמת הרי הוא חי. כשאומר שמועה משמו. שפתותיו דובבות בקבר. הנה הבאתי ג' פסוקים שכתוב בהם צבא כסדר שכתובים באיוב והמדרש הביא כפי חשיבותן. צבא שמים וארץ. צבא תלמידים. צבא יסורים:

שלשה צבאים הם. שהם לשון צביון ותאוה צבא לתלמידים שנאמר כל ימי צבאי איחל (איוב י"ד י"ד) לעיל מינה מיירי בתלמידי חכמים אם יזקין בארץ שרשו וגו' מריח מים יפריח ודרשינן ליה אם רואה אדם שתורתו פוסקת מזרעו ישא בת תלמידי חכמים וכו' ועל זה אמר איוב אם ימות גבר בלי תורה היחיה לפיכך היה כל צביוני ותוחלתי לתורה ולתלמידים: