פרשנות מצטטת על איוב יד:יח

הנפילים היו בארץ. פירש"י שנפלו והפילו העולם ולשון נפילים בעבור שיפול לב אדם עליו מפחדם. וי"א שכל הרואה אותם ירא ה' שיפול עליו מרוב גובהם. ור' יוסף קמחי פי' נפילים לשון גדולים כמו ואולם הר נופל יבול שפרושו הר גדול:

עתקה מן וצור יעתק ממקומו (איוב יד יח). ועששה ועתקה על דרך הפלגה וגוזמא. ופרוש בכל צוררי: בעבור כל צוררי. ויש מפרשים (תרגום ורשי במקומו): עתקה נתישנה כמו שתרגום ישן (ויקרא כה כב): עתיק.

ויש לך להתבונן למה הזכיר שם את משה ולא הזכיר ביד משה אבל כאן הזכיר ביד משה, והענין כי הברית הראשון אשר בחורב קבלוהו, עד שהמלך במסבו בטלוהו, וכבודם בתבנית שור המירוהו, ונהפך למשחית הודם, לא הצליחו בו ולא עלה בידם, וציר נאמן בראותו אותיות פורחות, השליך מידיו את הלוחות. אבל כאן בערבות מואב בברית שני, נתקיים הברית בין ה' וביניהם, הרים ימושו וכל צור ממקומו יעתק, והברית הזאת לא תופר, וחבל האהבה לא ירתק, במסורת בריתו הביאנו לשם ולתהלה, ודברי הברית קבלנו עלינו בשבועה ואלה, ומזה תמצא בסוף התורה פסוק ערב. אלה דברי הברית אשר כרת ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב.
סליק ספר במדבר.