כִּ֣י תֹ֭אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃
מלבי"ם
על פי זה יתלונן (בסימן כח) למה העלים ה' את החכמה מעיני כל המעיינים, עד שלא ימצא האדם חכמת אלהים והנהגתו בעולמו להבין סודה ותעלומותיה, עד שיצטרכו המעיינים לאמר שחכמת ההנהגה וסדרה ויושרה יימצא אחרי המוות והתפשטות הנפש מן החומר, שהוא עניין הנעלם מבני אדם לובשי גולם וגויה, ותחת שהיה ראוי לפקוח את עיניהם ולהראות להם דרכיו ויושר חכמתו והנהגתו, העלים והסתיר מהם שורש דבר, ויאמר להם שיתנחמו ביראת ה' ובאמונת הלב ולא יחקרו אחרי מעשה ה', ושם להם הסכלות לחכמה וחסרון ידיעה לתבונה.
רש"י
כדריש לקיש - כי גוע נתינת טעם הוא לדבר שלפניו נתגלו העדה לפי שגוע אהרן שלשון כי בד' לשונות משמש במקרא פעמים בא במקום אם פעמי' בא במקום דילמא שמא פעמי' בא במקום דהא שנותן טעם לדבר פעמים בא במקום אלא וסותר את דבור שלפניו כי יהיה להם דבר (שמות י״ח:ט״ז) כי תפגע (שם כג) כי יקרא קן (דברים כ״ב:ו׳) כולן לשון אם הם וכן כי תבאו (שמות יב) כי תלכון (שם ג) כי תכלה (דברים כו) כי תשא (שמות ל) וכל המשמשין במקום כאשר ובמקום אשר כולן לשון אם הם שמצינו בכמה מקומות אם משמש לשון כאשר ולשון אשר כמו ואם יהיה היובל (במדבר ל״ו:ד׳) שהרי בודאי יהיה ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב׳:י״ד) הרי זה וכאשר תקריב שהרי חובה הוא וכן אם כסף תלוה (שמות כ״ב:כ״ד) אם יבלענו ממקומו (איוב ח׳:י״ח) המדבר בשלות רשעים דילמא כגון כי תאמר בלבבך (דברים ז׳:י״ז) שמא תאמר רבים הגוים האלה לא תאמר כן לא תירא מהם כי תאמרו מה נרדף לו (איוב י״ט:כ״ח) וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית (ויקרא כ״ה:כ׳) כי תראה חמור שונאך וחדלת (שמות כ״ג:ה׳) (כי תראה והתעלמת) והרבה כאלו לשון שמא הן לא צחקתי כי יראה (בראשית י״ח:ט״ו) ה"ז לשון דהא לפי שיראה ויאמר לא כי צחקת (שם) ה"ז לשון אלא כי גוע אהרן כשאתה קורא וייראו הרי זה לשון דהא הודו לה' כי טוב (תהילים קי״ח:א׳) שהרי טוב לא תקפוץ את ידך וגו' (דברים ט״ו:ז׳) אלא פתוח תפתח:
מנחת שי
מה תפעל בו. י"ס שהעי"ן בפתח ובס"ס בקמץ חטוף ואף רד"ק כתב בשרשים ובמכלול דף כ' כ"ב ר"נ שהוא בקמץ חטף מקום החולם מפני המקף והאפודי בפ' י"ו כתב שטעה רד"ק לשום בכלל דומי'. והחולם שדרכן לשוב קמץ חטוף במקף מה תפעל בו כי הגזרה הזאת באה על דמיון אפעל בפתח וכן טעה במה נרדף לו (איוב י"ט) כי הוא פתוח וכן העיד בעל המסורה נרדף ב' חד קמץ וחד פתח יבקש את נרדף קהלת ג' קמץ. מה נרדף לו פתח. ובעל מגן דוד סימן ל"ד השיב עליו שלא אמר כלום כי לפי הספרים המדוייקים שבזמן רד"ק וכן בזמן הזה מלת תפעל הוא בקמץ חטוף ורד"ק הכריע מהמאוחר אל הקודם כי מאחר שכל הגזרות שהן על דמיון אפעל לא תבאנה בקמץ חטף כי אם אותן שהם בחולם אם כן מה תפעל בו שהיא בקמץ חטף אינה מן אפעל רק מן אפעול ואף שעי"ן הפועל היא גרונית הנה כמוה ומה אזעום וינהום עליו ועל טענתו על פסוק מה נרדף לו ממסורת שהביא אפשר לומר כי רד"ק לא ראה זאת המסורת אבל ראה מסורת אחרת שאומרת מה נרדף לו בקמץ וידוע שרד"ק שקד הרבה בספרי המקרא וא"א שלא ראה מאותם הספרים שהיתה מלת נרדף לו בפתח ועם כל זה אמר באמירה מוחלטת שהיא בקמץ כנראה שראה מסורת שאומרת כן והספרים שהיתה בהם מלת נרדף לו בפתח חשב שהם בטעות עכ"ל גם בס' פתח דברי דף ס"א כתוב לשון הזה ובהסמכו במקף ישוב החולם לקמץ חטוף מה תפעל בו איזה הדרך ישכן אור: