זַרְעָ֤ם נָכ֣וֹן לִפְנֵיהֶ֣ם עִמָּ֑ם וְ֝צֶאֱצָאֵיהֶ֗ם לְעֵינֵיהֶֽם׃
תורה תמימה
טוב כעס משחוק וגו׳. דבר אחר טוב כעס משחוק, טוב היה לדור המבול ולאנשי סדום אלו כעס הקב"ה עליהם משחוק ששחקה עליהם מדת הדין, שנאמר בדור המבול (איוב כ״א:ח׳) זרעם נכון לפניהם ובאנשי סדום (שם) בתיהם שלום מפחד כהפסוק זה דזרעם וגו' בדור המבול משתעי כמבואר במ"ר פ' נח פרשה ל"ו, והפסוק השני איירי בשלות אנשי סדום, ומבואר מזה שמעולם לא כעס עליהם הקב"ה, וגדלו והצליחו, ומתוך כך בעטו בה', והגיע להם מה שהגיע, אבל אם היה כועס מעט עליהם לא היה מגיעם שפע טובה כל כך ולא היו בועטים, ואז היה טוב להם מאשר עתה ששחקה עליהם מדת הדין כשנתמלא סאתם. .
(שם)
(שם)
רש"י
אֵין־קֵץ לְכָל־הָעָם. פָּרִים וְרָבִים הָיוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם". אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת לִשְׁלשָׁה יָמִים. "יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם":
מנחת שי
בכם לעיניהם. בספר א' קדמון כ"י נכתב בגליון זה הלשון היה בהללי בכם ונתקן בהם ע"כ. ואין כן בספרים שלנו ובמלת לעיניהם יש מחלוקת בין ספרי הדפוס לכ"י. כי ברוב הדפוסים כתוב לעיניכם וברוב כ"י לעיניהם וכן תרגם יונתן וכן נראה לי עיקר בראיות המסורת חדא דבירמיה סימ' ט"ז נמסר סימן מן ח' לעיניכם ולית דין מנייהו ש"מ דהדין כתיב לעיניה' וכן הוא במאיר נתיב. עוד במסורת נמסר על זה לעיניהם ולית דין מנייהו ש"מ דהדין כתיב לעיניה' וכן הוא במאיר נתיב. עוד במסורת נמסר על זה לעיניהם כ"ד וסימ' נמסר בס' חקת התורה וכ"כ במסרה גדולה ואולם לא נמצא הסימן בספר הנזכר. וברוך ה' כי פקח את עיני ואראה סימן מסרה זו במקרא כ"י ביחזקאל סימן י"ב וזה מכללם וזו נסחה לעיניהם כ"ד וסימנהון ויאסר אותו לעיניהם (פ' מקץ) תועבת מצרים לעיניהם (פ' וארא) אל הסלע לעיניהם (פ' חקת) במים לעיניהם (פ' פנחס) וצויתה אוו לעיניהם (שם) ירטשו לעיניהם (ישעיהו י״ג:ט״ז) את ברוך לעיניהם (ירמיהו ל״ב:י״ג) תעגינה לעיניהם (יחזקאל ד׳:י״ב) עשה לך כלי גולם ב' בו (שם סימן י"ב) והוצאת כליך ב' בו (שם) לעיניהם חתר לך (שם) לעיניהם על כתף (שם) ירטשו לעיניהם (ישעיהו י״ג:ט״ז) את ברוך לעיניהם (ירמיהו ל״ב:י״ג) תעגינה לעיניהם (יחזקאל ד׳:י״ב) עשה לך כלי גולה ב' בו (שם סימן י"ב) והוצאת כליך ב' בו (שם) לעיניהם חתר לך (שם) לעיניהם על כתף (שם) נשאתי לעיניהם (שם) ואעש למען שמי (שם סימן כ') ואעשה למען שמי (שם) והשיבתי את ידי (שם) ואתה בן אדם האנח (שם סי' כ"א) בהקדשי בכם לעיניהם (סימן ל"ו) והיו העצי' (סימן ל"ז) בהקדשי בך לעיניהם (סימן ל"ח) ואם נכלמו (סימן מ"ג) וצאצאיה' לעיניהם (איוב כ"א):