יִ֭שְׂאוּ כְּתֹ֣ף וְכִנּ֑וֹר וְ֝יִשְׂמְח֗וּ לְק֣וֹל עוּגָֽב׃
מלבי"ם באור המילות
וישמח עליהם. השמח בהדבר עצמו נקשר עם בי"ת בכ"מ, שמחו בה' וגילו צדיקים, נגילה ונשמחה בו, והשמח על הדבר דרך צחוק נקשר בלמ"ד, אל תשמחי אויבתי לי, אל ישמחו אויבי לי, (עמש"ש בפי' איוב כא יב), והשמח בסבת הדבר לא בהדבר עצמו נקשר עם על, וישמח יונה על הקיקיון, וכן פה שמח רק בסבתם, לא בהם כי לא באו דרך אהבה :
תורה תמימה
לשחוק וגו'. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול יאיש לפרש כונת הלשון מה מעורבב השחוק ע"ד הכתוב יושב בשמים ישחק, כלומר שמדת הדין שוחקת על רעתם הקרובה לבוא, וכן יתפרש בדרשות הבאות. , שנאמר (איוב כ"א) ישאו בתוף וכנור יבלו בטוב ימיהם, וכיון שאמרו מה שדי כי נעבדנו, אמר הקב"ה, ולשמחה מה זו עושה – חייכם שאמחה אתכם מן העולם יבואמנם צריך באור הלשון מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין, מה עירוב בזה, והלא בפרט זה השחוק הוא שחוק תמים, אחרי דבאמת רשעים היו, וצ"ל ע"פ מ"ש בברכות י' ב' מי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים, וכן אמרו (סנהדרין ל"ח ב') שאמר הקב"ה למלאכים בשעת טביעת המצרים מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, הרי דגם במקרים כאלה מצטער כביכול הקב"ה, וא"כ שייך באמת ערבוב השחוק כין שאין הקב"ה חפץ באבדת הרשעים, ואין השחוק תמים. וכן צריך לפרש בדרשה הבאה. .
(שם)
(שם)
אבן עזרא
משרוקיתא - כלי לשרוק בו רק קתרוס וחביריו, כולם כלי נגונים הם, גם בלשון הקדש כינור ומחול ומינים ועוגב ושמותם לא ידענום, אע"פ שעוגב מגזרת ותעגבה ומינים שני כלים ומחול חליל וכינור כדמות מנורה ואלה סברות בלא ראיה.