גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[י] כבד פה, להוציא הדבור מפיו כמנהג הענגום, וכבד לשון לסדר הדברים, וכנגדם אמר לו ד' ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר (ן' מלך) קשה שמיעה קרוי כבד אזן, ולא כבדו אזנו משמוע (ישעי' נט א) וכהה הראיה כבד עין, "ועיני ישראל כבדו" (ברא' מח י) ותש יד, כבד יד, "ידי כבדה על אנחתי" (איוב כג ב) וקשה לב, כבד לב, ויכבד לב פרעה (למטה ט ז) ומגמגם קרוי "כבד פה" (רוו"ה):