פרשנות מצטטת על איוב כג:ו

הַבְּרָב־כֹּ֭חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃

שד"ל

בי אדוני: מלת בי לשון קצרה, והוא בקשה מאדם שיטה אזנו לדברי המדבר ויסב מחשבתו אליו, כאילו יאמר ראה בי, שים בי (איוב כ"ג ו') (Gussetius, Coccejus). וכן בי אדוני אני והאשה הזאת יושבות בבית אחד (מ"א ג' י"ז), בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכם בזה (ש"א א' כ"ו) אין ענינם בקשה ממש, אלא בקשת המדבר שיעיין השומע בו ובדבריו. ונשארה המלה הזאת בלשון יחיד גם כשהמדברים רבים, כמו שנשארה מלת אדני (עיין למעלה כ"ג ו'). וגעז' אומר כי המלה נגזרת מן בעי כמו בָּעוּ, וכמו שתרגם אנקלוס בבעור בוני, שהוא כמו בבקשה. ונראה שכן היא או קרובה לזו דעת רש"י. והראשון נ"ל עיקר, אבל בייא בייא שהביא רש"י הוא פועל סורי, ענינו נִחֵם, מי שהוא בצרה צועק נַחֵם נַחֵם, כאומר הושיעה הושיעה.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

כי לא על איש ישים עוד. כלומר אמרת לא אך ישים בי (לעיל כג) רק חטאי לבדי ואני משיבך לא ישים הקב"ה על בריותיו עלילות תוספת על פשעם, עוד ל' תוספת:
שאל רבBookmarkShareCopy