פרשנות מצטטת על איוב כג:יא

אשורים ולטושים ולאומים. פרש"י שם אומות. ותרגום אונקלוס למשריין ולשכונין ולנגוון אין לי ליישבו עם לשון המקרא. וכתב הרמב"ן ולי נראה שסובר אונקלוס באשורים שהם מחנות ושיירות הולכי דרך מעיר לעיר כמו שאומר ארחת ישמעאלי' מלשון באשורו אחזה רגלי לא תמעד אשוריו וסבר בלטושים שוכני אוהלים הנטושים על פני השדה והלמ"ד והנו"ן מתחלפים כמו נשכה לשכה ותרגום ולאומים ולנגוון בלשון איים ומלת היו עוררה אותו שהיה ראוי שיאמר כמו ומצרים ילד את לודים ואת ענמים:

אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ה:ג') שֶׁהֵם רָאשֵׁי אֻמּוֹת, וְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ה:ג') אֵין לְיַשְּׁבוֹ עִם לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וְלִי נִרְאֶה שֶׁסָּבַר אוּנְקְלוֹס בְּ"אַשּׁוּרִים" שֶׁהֵם הַמַּחֲנוֹת שַׁיָּרוֹת הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ מֵעִיר לְעִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים" (בראשית ל"ז:כ"ה), עֲשָׂאוֹ מִלְּשׁוֹן "בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי" (איוב כג יא), "לֹא תִמְעַד אֲשׁוּרָיו" (תהלים לז לא), וְסָבַר בְּ"לְטוּשִׁים" שֶׁהֵם הַשּׁוֹכְנִים בְּאֹהָלִים שֶׁהֵם נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הַיּוֹם יִשְׁכְּנוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא וּלְמָחָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הַלָּמֶ"ד וְהַנּוּ"ן יוּמְרוּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כְּמוֹ לִשְׁכָּה וְנִשְׁכָּה, "וַיִּפָּקְדוּ בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל הַנְּשָׁכוֹת" (נחמיה יב מד), וּמִזֶּה "חֶרֶב נְטוּשָׁה" (ישעיהו כא טו), כְּמוֹ לְטוּשָׁה. וְאָמַר בְּ"לְאֻמִּים" "וְלִנְגָוָן", בִּלְשׁוֹן אִיִּים, וּמִלַּת "הָיוּ" עוֹרְרָה אוֹתוֹ בָּזֶה, שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית י':י"ג) "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים". וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס"א:ה') רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן אָמַר, אַף עַל גַּב דַּאֲנַן מְתַרְגְּמִינַן וְאָמְרִין תַּגָּרִין וְלַפָּדִין וְרָאשֵׁי אֻמִּים, כֻּלָּם רָאשֵׁי אֻמּוֹת הֵן. וְהָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי הָיוּ הַמְתַרְגְּמִין עוֹשִׂים אַשּׁוּרִים תַּגָּרִין הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ, וְהָיוּ עוֹשִׂין מִן לְטוּשִׁים אַנְשֵׁי רֶשַׁע פְּנֵיהֶם פְּנֵי לְהָבִים בּוֹעֲרִים כַּלַּפִּידִים, מִן "לִלְטוֹשׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ" (שמואל א יג כ), "יִלְטֹשׁ עֵינָיו לִי" (איוב טז ט), וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנָּהֲגוּ לְתַרְגֵּם כֵּן, אֵינָם אֶלָּא רָאשֵׁי אֻמּוֹת, אֵין בָּהֶם שֵׁם תֹּאַר כְּלָל. וְכָךְ הַדָּבָר:

ואשרו. לשון פעם כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א):

באורח רשעים אל תבא ואל תאשר. ואל תדרוך כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א), וכן ונבון יבין לאשורו:

מאשרי. מדריכי כמו באשורי אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א), ומאושריו שלמדו דרכי מדרכי התועה סא"א:

אשרו חמוץ. החזיקו את הגזול והוא לשון משנה אשרנוהי אי אישר חילי ישר כחך ל"א הדריכוהו בנתיב אמת לזכות בשלו לשון באשורו אחזה רגלי (איוב כג יא) ואשר בדרך לבך (משלי כג יט):