כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃
שד"ל
ואין איש שם על לב, אין אדם מתבונן על הרעות שמיתת הצדיק גורמת לאנשי דורו, וכן אנשי חסד אחרים מתים, בלי שיהיה אדם שיבין כי הצדיק נאסף מפני הרעה, קודם שתבא הרעה, על דרך לא נצמתי מפני חשך (איוב כ"ג י"ז).
מלבי"ם
ומזה שב אל הוכחתו שאין ה' משגיח בפרטים, והכל נתלה מן המערכת, ועל זה יצעק מרה, למה לא נצמת מפני חושך, והיה טוב לו העדרו ממציאותו (סימן כ"ג פסוקים טז-יז).
רש"י
וישם לאל מלתי. שאני מהרהר אחריו לדעת מדותיו שמאריך אף לרשעים, ואת אוהביו כמוני הוא מייסר ואינו ממיתן כמו שקובל (למעלה כג) כי לא נצמתי מפני חושך ואלו שגבולות ישיגו וכל אלה עשו לא הוכו בייסורין: