פרשנות מצטטת על איוב כח:יז

אספקלריא. פירש הר"ב מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ולפי זה פתרונו בלשון אשכנז שפיג"ל. והרמב"ם מפרש המלה שהוא שם מורכב. וז"ל אספקלריא הוא [המחיצה] אשר יעשה לראות מאחוריו [הצורות]. והוא אצלי מלה מורכבת ספק ראייה וזה שיראה אחורי [המראה]. שהוא מזכוכית. או מן [שוהם] או מן *)דבר [שאר] ספירי. לא יראה במקומו האמיתי כמו שהתבאר בחכמת המבטים. וכן לא יראה על שעורו האמיתי. ע"כ. ולפי זה פתרונו בלשון אשכנז ברי"ל. ובאיוב כח [יז] לא יעריכנה זהב וזכוכית. מתורגם דהבא ואספקלריא:

לפי דעתי בלשון נתקנאו כי המלאכים אין ביניהם קנאה לפי שהקנאה ממדות יצר הרע והמלאכים אין להם יצר הרע, וכן אמר אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא קנאה ולא תחרות ומפני שכלן נסכמים לדעת אחת והיא השגת הבורא יתברך וההשגה הזאת היא מזונם וקיומם של מלאכי השרת וכשם שהאדם נמשך אחר מזון הגוף שהוא קיומו כך המלאכים נמשכים אחר מזונם שהוא השגתו יתברך והוא קיומם וכיון שאין להם אלא רצון אחד ודעת אחת מן הנמנע שתהיה הקנאה מצויה בהם, ומן הידוע עוד כי הקנאה המצויה במין האנושי איננה נמצאת כי אם באותם הקרובים במעלה, כי המלך לא יתקנא בכפרי והכפרי לא יתקנא במלך מפני שהם בתכלית הרחוק זה מזה, וכן אמרו רז"ל אין אדם מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור עשיר בעשיר, וזה ברור כי החכם איננו מתקנא בסכל לפי שאין לו צורך בו גם הסכל איננו מתקנא בחכם כי אין לו דעת כלל כל כך שיכיר ערך עצמו וערך החכם כי שניהם הפכים וא"כ איך יקנא הדבר להפכו ועליון המדרגה איך יקנא למי שהוא שפל המדרגה. אבל ענין הקנאה במלאכים משל והכונה כי היה רחוק ונמנע אצל שכלם של מלאכי השרת כי החכמה שהיא נעלמת מהם שהם שכל פשוט ואין יצר הרע להם שיתן הש"י תורה לקוח ממנו לבעלי יצר הרע מזה אמר נתקנאו מלאכי השרת ואמרו חמדה גנוזה שיש לך בשמים אתה נותן לבני אדם כי בודאי יודעים היו שכל הענינים האלו נזכרים בתורה וכי הם מצות גופניות בלתי אפשריות להתקיים רק בבעלי הגוף, וטעם הקנאה הוא ענין המניעה אצלם שתהיה עלוי מדרגה למורכבים בעלי חומר יותר מן השכלים הנפרדים מן החומר גם עלוי מדרגה אשר למשה רבינו ע"ה שישיג הוא החכמה שהיא נעלמת מהם. המעלה הזאת הנקראת ראשית לא השיגה שום נברא כמו משה רבינו, ולזה העיד בו הכתוב (דברים ל״ג:כ״א) וירא ראשית לו, כי שם במעלת ראשית חלקת מחוקק ספון ומשם זכה לקבל התורה, והשגתו זאת לא נודעה לו בנבואה רק מצד הסתכלותו בחכמה וזהו לשון וירא ולא אמר וידע. אך המעלה שקראוה רז"ל אספקלריא המאירה והיא מדת הרחמים נודע לו בנבואה מה שאין כן באבות העולם ושאר הנביאים כלן שידעו ה' יתברך מתוך גלוי שכינה שנגלית להם בנבואה אבל ה' המיוחד לא נודע להם בנבואה, וזהו שדרשו רז"ל במסכת יבמות בסוף פרק החולץ מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים משה נסתכל באספקלריא המאירה ושאר הנביאים לא נסתכלו באספקלריא המאירה. קרא המעלה הזאת שמתוכה נתנבא משה אספקלריא המאירה והיא המדה שבה יעשו נסים מפורסמים מחודשים ביצירה, ואספקלריא של אל שדי אשר בה יעשו נסים נסתרים קרא אספקלריא שאינה מאירה והיא השגת האבות, ומלת אספקלריא נוטריקון היא ספק קלריא כלומר שפע אורה והיא מראה זכה מצוחצחת כענין הזכוכית הזך והמבהיק שאדם רואה מחוץ מה שבתוכו, ותרגום (איוב כ״ח:י״ז) לא יערכנה זהב וזכוכית דהבא ואספקלריא. ומה שאמרו שאינה מאירה אין הכונה שלא יהיה שפע האור גדול ועצום שהרי אספקלריא היא אבל הכונה לומר שאינה נותנת אור למסתכל בה כענין מעלת משה שהיתה אספקלריא המאירה שהיא בשפע אורה כפול ומכופל נותנת אור למסתכל בה ולכך קרן עור פניו וע"כ לא תמצא שיזכירו הכתובים השם המיוחד בענין אברהם רק עם אל"ף דל"ת או אל"ף דל"ת לבדו, ובמשה לא יזכיר הכתוב שדי רק ה' המיוחד, ושתים השגות אלה השגת האבות והשגת משה שמתוכה התנבא משה הן הן שתי אספקלריאות אלה השם המיוחד ואל שדי הוא ההפרש שיש בין נבואת משה לנבואת האבות, וזהו שכתוב.

על ענין התורה (שם) חכמות בנתה ביתה שהתורה כלולה מכל ז' חכמות הפוך בה דכלא בה חצבה עמודיה שבעה דהיינו כל חכמה מז' חכמות כלולה מז' הרי ז"פ ז' (תהלים יג) אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים הם מ"ט פנים טהור וכן מ"ט פנים טמא ז"ש ט"בחה טבחה מ"סכה יינה א"ף ערכה שלחנה ר"ת טמ"א גם מ"ט פנים טמא הם בתורה. טבחה טבחה הוא נגד פ' של תורה מסכה יינה הם סודות התורה ממוזג שיכולין לשתות ולהבין העניינים כההוא גלילאה דדריש בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי שהן הן ג' דרגין של תורה פשט רמז דרש שהן הן ג' עולמות 'ב'י'ע נפש רוח נשמה כנגד ג' דרגין אלו אמר ג' לשונות נגד עולם העשייה תמן (שיר ה) פשטתי את כתנתי (בראשית ג) כתנות עור בע' על ע' פנים בתורה אמר טבחה טבחה נגד יצירה אמ' מסכה יינה נגד בריאה אף ערכה שלחנה דמתמן נשמתין בת מלך עלה אתמר (איוב כח) לא ידע אנוש ערכה (שם) לא יערכנה זהב ואח"כ נגד סודות התורה אמר שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת שהוא למעלה מעולם הכסא שהוא אצילות ז"ש אח"כ על כסא שהוא למעלה מעולם הכסא. אם על ענין אוהל מועד חכמות בנתה ביתה אף שנבנה המשכן ע"י בצלאל שמילא אותו חכמה וכן (שמות לא) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה מ"מ לא יכולין כל חכמי לב להקימו עד שבא משה שהוא עמוד השביעי לזונות מן אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה וכן הוא השביעי למטה שהיה מתחלה ששה צדיקים והוא הז' עליה אתמר אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים כי לא נתנה תורה רק לעמוד השביעי וכן כשנברא אדם היה לו להקב"ה דירה בתחתונים עד שבאו ז' דורות והעלו לז' רקיעים אח"כ באו ז' דורות וירדו למטה עד שמשה הוריד לארץ (תהלים לז) וענוים ירשו ארץ:

ביקרותיך. קו"ף דגוש לפי שהוא לשון בקור ואף על פי שכתוב יו"ד לפניה, ראיתי בנקוד רב סעדיה תיבה זו סדורה עם מי נתן למשיסה יעקב (שם מ"ב) שכתוב בו יו"ד והסמ"ך מודגשת, ומנחם חברו לשון יוקר כמו יקר מכלי פז (סא"א):