פרשנות מצטטת על איוב כח:כ

לחם פנים שיש לו פנים רואים לכאן ולכאן לצדי הבית מזה ומזה ונותן ארכו לרחבו של שולחן וכותליו זקופין כנגד שפת השלחן, לשון רש"י. (רש"י על שמות כ״ה:כ״ט) ולשון המשנה (במנחות צו.) בן זומא אומר לחם פנים, שהיו לו פנים. אבל כל זה יהיה לדברי האומר (שם צד:) כיצד עושין אותו כמין תיבה פרוצה, אבל לדברי האומר (שם) כמין ספינה רוקדת, אינו כן. ור"א אמר (אבן עזרא על שמות כ״ה:ל׳) שנקרא לחם פנים בעבור לפני תמיד: ועל דרך האמת כי תבין מלת לפני (כאן), תבין שמו וסודו, כי בעבור היותו כן היה מונח בצפון, כי ברכת ה' היא תעשיר (משלי י כב), כענין שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך וכבר רמזתי בו (שם ג): חכמת המנורה בגביעיה וכפתוריה ופרחיה מאין תמצא, ונעלמה מאד (ע"פ איוב כח כ-כא), אבל היותה מקשה בששה קנים יוצאין מן השביעי ועליהם נר אלהים, ומאירים כלם אל עבר פניה (שמות כ״ה:ל״ז), כל זה תוכל להבין מדברינו שכתבנו במקום אחר וזה מאמרם (במנחות כט.) שנתקשה משה במנורה:

(שם) והחכמה מאין תמצא מציאתם מאין. (שם) לא ידע אנוש ערכה, פירוש ערכה סדרה ר"ל לסדר הויותיה ולדעת תכונותיה כדכתיב (ישעי' מ"ד) ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם (איוב כ"ח) בארץ החיים אפילו המלאכים אינם יודעים אותם ומסדר דרך משל (שם) תהום אמר וגו' ושאר הענין ואמר (שם) החכמה מאין תמצא ונעלמה מעיני כל חי מאותם שחייהם חיי העולם (שם) ומעוף השמים נסתרה הם מלאכי השרת (שם)