פרשנות מצטטת על איוב כח:כב

וכן, על גוף שיטתו, שאין לאדם השגה וידיעה ברורה במהות הדברים, ושיוכל להיות חילוף הדבר ממה שהוא יודע בנפשו, בנה דייק וסוללה ויוכח, כי הידיעה אשר לאדם, המושג על־ידי הבחינה והניסיון באמצעות החושים, היא ידיעה ברורה ואמיתית, כי ראינו שכל מה שישיג האדם על־ידי חושיו ובחינותיו, השיגו גם כן כל המון בני אדם בכל דור ודור, וישמע באזנו על־פי הקבלה הנמשכת, שכל השגת בני אדם וידיעתם שווה אל ידיעתו, ומזה מבואר שידיעתו היא ברורה ואמיתית, ושכן הם טבעי הדברים ואמיתתם כפי מה שהשיג, כי אי אפשר שדמיון מתעה יוליך שולל את כל המין (שם פסוק יא יב, וסימן יג פסוק א ב).

(שם) והחכמה מאין תמצא מציאתם מאין. (שם) לא ידע אנוש ערכה, פירוש ערכה סדרה ר"ל לסדר הויותיה ולדעת תכונותיה כדכתיב (ישעי' מ"ד) ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם (איוב כ"ח) בארץ החיים אפילו המלאכים אינם יודעים אותם ומסדר דרך משל (שם) תהום אמר וגו' ושאר הענין ואמר (שם) החכמה מאין תמצא ונעלמה מעיני כל חי מאותם שחייהם חיי העולם (שם) ומעוף השמים נסתרה הם מלאכי השרת (שם)

אבדון ומות אמרו, זה האפיסה אשר משם האצילות כל ההויות (שם) אלהים הבין דרכה, על ידי התבוננות שהבין בה צייר והאציל ד' יסודות הראשונים ואלו הן (שם) כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה