כַּאֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּימֵ֣י חָרְפִּ֑י בְּס֥וֹד אֱ֝ל֗וֹהַּ עֲלֵ֣י אָהֳלִֽי׃
רמב"ן
והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אע"פ שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד.
רש"י
קציר - כנגד זרע זה בתחילת גשמים זה בתחילת החמה וקיץ כנגד חורף וחורף הוא חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה לשון (איוב כ״ט:ד׳) כאשר הייתי בימי חרפי חוזקי ועיקרי קיץ הוא חוזקו של יבש ועל שמייבשין באותו פרק תמרים ותאנים לקציעות והן נקראין קיץ כדכתיב (שמואל ב ט״ז:ב׳) הלחם והקיץ לאכול הנערים וגו' קור הוא סופו של סתו וכן חום סופו של שמש וכן כל אחד שני חדשים י"ב חדשים לששה עתים:
נתינה לגר
קשיטה, חורפן. ערש"י שכ' "ותרגומו חורפן טובים חריפים בכ"מ כמו עבר לסחר" וכ"כ בעל נתה"ש באריכות, ולענ"ד לא מרש"י יצאו הדברים האלה, כי חורפן הן צאן וטלאים כמו שת' "כבשות הצאן, שבע כבשת (לעיל כ"א כ"ח כ"ט) "שבע חורפן" וכבשה נקראת חורפא, מפני שחרף בארמית הוא ילדות, כמו בימי חרפי (איוב כ"ט ד') שת', "ביומי חריפותי" והוא ההיפך מן "אפילות" שהוראתו על הדבר המאחר לבוא, כמו "הא בחרפי הא באפלי (תענית דף ג' ע"ב) וכן ע"פ "כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ" (קהלת י"א ב') ת' "אי חרפי נצחן אי אפילי". וגם ע' זקנים תרגמו Hekaton amnon וש' קשיטה, הוא "קשט" שהוא כמו תכשיט ועדי, וע' ערוך ערך קשט מה שהביא מב"ר פ' ע"ט "אשאול לי קשיטך אפיק חדא אימרתא" ואל תתמה שת' נגד מה שאמרו רז"ל (ר"ה כ"ו ע"א) אר"ע כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה, כי אולי היתה על המטבע קשיטה צורת צאן, כמו שנמצא באמת על מטבע קופרוס ולכן בל' רומי Pecunia ובל' אנגלי Pig of lead מל' צאן, ולכן ת' "במאה קשיטה" (יהושע כ"ד ל"ב) ג"כ "מאה חורפן" ואולי נקראו ג"כ "מעין" מל' "עאן" ובאמת כבר תיב"ע "מרגלין" שהיא אבן יקרה, וכל שלשת התרגומים הובאו בב"ר (פ' ע"ט) "מאה אונקיות, מאה טלאים, מאה סלעים" ודרשי נוטריקון, ואונקי הוא מרגלית, וע' ערוך בערכי "קשט, שקל" ואין להאריך. ואפשר מ"ש רש"י "חורפן טובים חריפים היינו לפמ"ש בב"ר שם "אמר ר' אבא בר כהנא במאה אונקיות במאה טלאים במאה סלעים, ולכן כ' רש"י לפי הפירוש השלישי שהם סלעים חורפן היינו חריפין, אבל האמת שכוונת התרגום על טלאים.