קוֹל־נְגִידִ֥ים נֶחְבָּ֑אוּ וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם לְחִכָּ֥ם דָּבֵֽקָה׃
שד"ל
קול קורא, אני שומע קול שקורא, וכן במקומות הרבה במקרא צריך להוסיף מלות אני שומע קודם מלת קול, או מלת קול היא עצמה במקום מלות אני שומע, כמו קול דמי אחיך צועקים אני, אני שומע דמי אחיך שצועקים אלי, וכן קול צופיך נשאו קול (למטה נ"ב ח'), קול נגידים נחבאו (איוב כ"ט י'), וכן קול ה' על המים וחבריו שבמזמור כ"ט, בכלם מלת קול ענינה אני שומע כגון קול ה' שובר ארזים טעמו אני שומע את האל שהוא שובר ארזים, והעד וישבר ה' את ארזי הלבנון, לא וישבר קול ה' אף כאן הנביא אומר נדמה לי כאלו יש מי שקורא וגו'.
מלבי"ם
אז קם ויתעודד גבור משכיל צעיר לימים ומלא לקח ויקרב אל המערכה בכח גדול ובלשון מדברת גדולות, מפניו חתו אדירים, החרישו לא ענו עוד ולשונם לחכם דבקה.
מאירי
ואמ׳ לבי סחרחר ר״ל סובב כלומ׳ שמחשבותי נבוכות וסובבות הנה והנה פוסחות על כמה סעיפים לא ידעו מה מרוב הצרות ואור עיני ר״ל להוציא תעלומותי לאור גם הם אין אתי ואמ׳ גם הם ע״ד קצת גבורים חתים (ש״א ב ד) קול נגידים נחבאו (איוב כט י) כלומ׳ גם הם אין אתי האור הראוי להגיע מהם. וי״מ נגדך כל תאותי כלומ׳ שלא אתאוה לרופאים, אך כל תאותי אליך שלא נסתרה אנחתי וסבת חליי ממך כהעלמה לרופאים.
רש"י
דבקו בי"ת קמוצה בקמץ קטן כמו ולשונם לחכם דבקה וכן הרבה באתנחתא וסוף פסוק: