בִּרְכַּ֣ת אֹ֭בֵד עָלַ֣י תָּבֹ֑א וְלֵ֖ב אַלְמָנָ֣ה אַרְנִֽן׃
מגלה עמוקות
ויעתר יצחק לנוכח אשתו. ע"ד מ"ש רז"ל (איוב כט) ברכות אובד עלי תב"א נוטריקון "תפארת "בנים "אבותם "תרח "בגלגול "איוב לכן נקרא (דברים כו) ארמי אובד אבי לפי שאיוב הוא גלגול תרח לכן אמר (איוב מב) נחמתי על עפר ואפר על אברהם ויצחק אברהם ניתן בעפר קשתו יצחק נעשה אפר מקלה נמצא אלו הברכות באו לזרעו של איוב לפי שרשע לבן ראה שאין השכינה שורה על פחות] משני אלפים ושני רבבות מישראל ז"ש (בראשית כד) אחותינו את היי לאלפי רבבה יהי' לך לבדך השראת השכינה שאין אנו מבקשין לקדושה כמו שאמר ההוא רשע בגלגולא תניינא דיליה כד אסקוהו אונקלס בנגידא (דברים כג) לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים כי מילייהו נפישין ז"ש את הוי דייקא יהיה לך אשר לך השיב הרשע על זה ואין אני מבקש סיטרא דלך או שבקש על עשו הרשע שהוא יהיה העיקר לכן אמר את היי לאלפי רבבה ר"ל עשו שממנו האלופים יהיו גם כן ממנו הרבבה שהיו לישראל כמ"ש (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה ז"ש וירש זרעך את שער אויביו ר"ל יצחק שבא מטיפה קדישא יעקב הוא זרע שלו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק כי עשו בא מזרעה של רבקה כמ"ש הכתוב ויהי יצחק בן ארבעים והי' עולה תמימה ואין בו סיג והטעם שהוליד לעשו לפי שנשא את רבקה שהיא בת בתואל ולבן אחיה לכן הולידה את עשו עז"א למה זה אנכי שאני הוא הגורם לזה הרשע ז"ש לבן וירש זרעך שהוא עשו את שער אויביו שהוא יעקב ולכן הוצרך יצחק להפוך ברכתו של אובד ויעתר כעתר זה שמהפכין בה כן הפך הוא הברכה ז"ש שובה ה' רבבות ר"ל שישוב הקב"ה ברכתו של רשע שיהיו אלופים של עשו גם כן לישראל והתחיל ברבבות:
ראש דוד
ורוח אחרת אתנו בו תרמו"ז בפסוק ולקחתם לכם וכו', ונקדים אשר פירשנו בעניותנו בקונטריסנו פתח עינים פ"ק דבתרא (ט"ז.) במאז"ל אמר רבא בקש איוב לפטור כל העולם כלו מן הדין אמר רבש"ע וכו' בראת ג"ע בראת גהינם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ומאי אהדרו ליה חבריה דאיוב (איוב ט"ו ד') האף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקב"ה יצר הרע ברא תורה תבלין, ופירשנו כי ס"מ לילית גימטריא תרי"א והם היצה"ר עצמו כמשז"ל (שם) הוא שטן הוא יצר הרע, ולכן ציונו הקב"ה לבטלם במחשבה ודיבור ומעשה, במחשבה להיות יראת ה' בלבנו ובמחשבתנו כי יראת גימטריא תרי"א כמספר ס"מ לילית ועל ידי יראת ה' מבטלם במחשבה, ובדיבור ללמוד תור"ה גימטריא תרי"א כמנין הנזכר לבטלם בדיבור, ובמעשה לעשות גמילו"ת חסדי"ם גימטריא תרי"א כחשבון הנזכר לבטלם במעשה, ולכן צריך לעסוק בתורה וגמילות חסדים ויראת ה' היא אוצרו במעמד שלשתן כי הא בלא הא לא קיימא כי צריכים ביטול במחשבה ודיבור ומעשה, ובזה לא ישלטו עליו וניצול מהם. ויש לפרש בזה כמה מאמרי רז"ל הם המדברים על עסק תורה וגמילות חסדים לא ע"ט האסף. והנה איוב היה מרבה גמילות חסדים וכמו שהוא מעיד עליו (איוב ל״א:י״ט) האוכל פתי לבדי וכו' אם אראה אובד מבלי לבוש וכו' (שם כ"ט י"ג) ולב אלמנה ארנין וכו', וכיוצא בזה שהיה מקיים גמילות חסדים בכל כחו בגופו וממונו והוא היה טוען לפטור העולם מן הדין שהוא אנוס מיצה"ר ואנוסין הם החוטאים כמו שפירש רש"י ז"ל, והשיבו לו חביריו כי הגם שנתעסק בגמילות חסדים מ"מ צריך לבטל יצה"ר במחשבה ודיבור ומעשה, והוא עשה מעשה וחסרו לו המחשבה ודיבור. וזהו אומרם תפר ירא"ה ותגרע שיח"ה שאם היה קבוע בלבך ומחשבתך ירא"ת שמים והיית לומד תור"ה אז לא היה שולט בך היצה"ר, כי בצרוף גמילות חסדים שעשית היית מבטלם במחשבה ודיבור ומעשה וטוב לך, א"כ חזר הדין שכל העולם אם שלש אלה יעשו ירא"ת השם לימוד תור"ה ובמעשה גמילו"ת חסדי"ם לא ישלוט היצה"ר בהם, ואם כן לאו אנוסים מיקרו.
מגלה עמוקות
בזוהר חדש פ' וישב מסיטרא דדינא קשיא נפקין תרין רוגזין לתרין סטרין חד מברך וחד מלטטיא חד ברוך וחד ארור כגוונא דא מסטרא דיצחק חד מברך וחד מלטטיא לעילא ולתתא דא אתפרש לסטריה ודא אתפרש לסיטריה דא דיורין בארעא קדישא ודא דיורי בטורי דשעיר איש יודע ציד איש שדה באתר דמדבר' וחרבה ודא יושב אוהלים וכולא כגוונא דאצטריך ובג"כ תרין דרגין אינון ברוך וארור דא לסיטריה ודא לסיטרי' מהאי כל ברכאין דעלמא לעילא ולתתא ומהאי כל לווטין ז"ש ואברכהו מלעילא גם ברוך יהי' מלתתא ולפי שיצחק הוא גלגול חוה ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו ס"ת חוה ונפקו ממנה תרין סטרין אלין באכילת עץ הדעת טוב ורע קין סיטרא דנחש ארור מכל הבל מסיטרא דטוב ויתרוצצו הבנים בה' הידוע על ב' בנים הראשוני' שהיו בחוה הם הם היו עתה בקרבה ולפי שגם יצחק היה תיקון נפש חוה הקשה לה א"כ שגם יצחק מגלגול שלה לתקן מעשיו הראשונים למה זה אנכי סובל צער זה הלא גם יצחק מחויב לתקן זה והוא אינו סובל שום צער ואני לבדי סובל הצער. או שהקשה לה א"כ מאחר שרואה אני כשהייתי הולכת על פתח ע"ז רצה עשו לצאת הרי עדיין לא נתקנה העיסה למה זה אנכי למה זה מבטן יצאתי לראות עמל על גלגול זה שבאה לתקן ועדיין לא תיקנה והתשובה היתה שני גיים בבטנך הן הן תרין סטרין שבעולם חד מסיטרא דברוך וחד מסיטרא דארור ושני לאומים ממעיך יפרדו חד קדוש וחד טמא וצריכי לברייתא ולאום מלאום יאמץ. ואמר לשון יפרדו כמ"ש אברם ללוט (בראשית יב) הפרד נא מעלי כ"א לסיטרי'. ז"ש יעקב הן עשו אחי איש שעיר גבר שירין איתפרש לסיטריה ואנכי איש חלק (דברים לב) ד' עמו איתפריש לחלק אלהי ממעל יעקב חבל נחלתו (תהלים יז) חבלים נפלו לי בנעימים אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמת ותועה אבי ע"ז שרוצה ליקח חלק עשו שהוא חלק אל אחר ורבקה השיבה "עלי "קללתך "בני עלי נתקן עתה חטא חוה שקלקלה והביאה נחש לעולם ואתה תשופנו עקב לכן מוכרח אני לתקן עקב זה אך שמע בקולי ולך קח לי שני גדיי עזים הם שני שעירים האחד לד' והאחד לעזאזל שנושא השעיר כל עונותיהם וכל אחד איתפרש באותו יום לסיטרי' וילך עשו לדרכו שעירה שעיר לעזאזל (בראשית לג) ויעקב נסע סכותה שהוא רזא דמהמנותא לכן אמר לקמן אל לבן הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו לפי שרבקה גרמה להפריש כ"א לסיטרי' בהקריבה השני גדיי עזים הללו גם לבן כשברכה (איוב כט) ברכת אובד עלי תבא שאמר אחותינו את היי לתרין סיטרין הא' עשו אלפי כנ"ל ויעקב רבבה כל אחד אתפרי' לסיטריה שהם ב' סטרין. תומם בבטנה חסר י"א תאומים רזא (בראשית ד) א"י הבל אחיך ך"ב צינורות בעולם מן ך"ב אותיות. התורה י"א י"א סימן (דברים ו) ד' אלקינו ד' אחד י"א אותיות בא"ב הם דין י"א הם רחמים נחלקין על טוב ורע וכשנהרג הבל נסתלקו י"א אותיות של רחמים ועתה בא יעקב ולקח י' ברכות של עשו ולא נשתייר רק אחת. ז"ש עשו הברכה אחת היא לך אבי הלא לא ברכת ליעקב רק עם י' ברכות ואחת היא תם ורשע הוא מכלה (בראשית ג) להט החרב המתהפכת לכן נתן לו החרב נמצא (תהלים עג)אך טוב לישראל ך"א צינורות היו בידו י"א דילי' וי' דעשו סודו אך יצא יצא תרין יציאת חדא לו וחדא לשכינתא וקבלו י' דברות פתחו בא' וסיימו בך' הרי אך ובשעת חורבן (איכה ג) אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום שנהפך אותו א"ך: