תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י וְ֝עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין׃
שד"ל
וטחני קמח, כדרך השפחות, כמו עד בכור השפחה אשר אחר הריחים, וכן תטחן לאחר אשתי (איוב ל"א י').
אבן עזרא
לא יחבול רחים ורכב. אמרו המכחישים כי נדבקה זאת הפרשה עם ושמח את אשתו כי רמז למשכב כי אסור שימנע מן המשכב וזה הבל וריק והביאו ראיה תטחן לאחר אשתי וכבר פירשתיו והאמת שהוא כמשמעו שאסור לאדם שיחבול רחים ותחסר מלת חובל כמו ויאמר ליוסף אשר ילדה אותה ללוי ורבים כן כי טעמם ויאמר לו האומר ילדה לו היולדת:
עץ יוסף
יכול ממשלה מכל צד. שיוכל למשול בה לעשות כל מה שירצה ת"ל לא יחבול רחים ורכב. שבפסוק הקודם כתיב ושמח את אשתו אשר לקח ואח"כ כתיב לא יחבול רחים ורכב. ודרשינן סמוכים ודריש לא יחבול מלשון חבלה שלא ימשול לחבל בה להכותה כשפחה (יפ"ת). או פירושו יכול ממשלה מכל צד שלא כדרך כל הארץ. וע' בירושלמי ר"פ הבע"י והמשל רחים ורכב דקאמר הוא כלשון (איוב ל״א:י׳) תטחן לאחר אשתי:
ביאור יש"ר
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
לקץ הימין. כמו באחרית הימים ואין לפרש הימין לשון יד הימנית שהרי הוא מנוי במסורת הגדולה בשיטת תיבות המיוחדין בנו"ן זקופה בסוף תיבה המשמשת במקום מ"ם ולית דכותיהון כגון ועליה יכרעון אחרין (איוב ל״א:י׳) יקום ולא יאמין בחיין (שם כד) קח לך חטין (יחזקאל ד׳:ט׳) יחרדון איין (שם כו) למחות מלכין (משלי ל״א:ג׳), לקץ הימין (כאן), (ועיין רש"י פסחים נ"ו ד"ה לקץ הימין ועיין רש"י סנהדרין צ"ב ד"ה לך לקץ וכו' וקצת צ"ע):