פרשנות מצטטת על איוב לא:יב

הולך ערירי. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן יוֹרֵשׁ, וְחָבֵר לוֹ עֵר וְעֹנֶה (מלאכי ב'), עֲרִירִי, בְלֹא יוֹרֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב ל"א), תְּעַקֵּר שָׁרָשֶׁיהָ, כָּךְ לְשׁוֹן עֲרִירִי חֲסַר בָּנִים, ובלע"ז דישאנפנטיש. וְלִי נִרְאֶה עֵר וְעֹנֶה מִגִּזְרַת וְלִבִּי עֵר (שיר השירים ה'), וַעֲרִירִי לְשׁוֹן חֻרְבָּן, וְכֵן עָרוּ עָרוּ (תה' קל"ז), וְכֵן עָרוֹת יְסוֹד (חבקוק ג'), וְכֵן עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר (ירמ' נ"א), וְכֵן כִּי אַרְזָה עֵרָה (צפניה ב'):

לדשנו. לְהָסִיר דִּשְׁנוֹ לְתוֹכָם, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס לְמִסְפֵּי קִטְמֵהּ – לִסְפּוֹת הַדֶּשֶׁן לְתוֹכָם; כִּי יֵשׁ מִלּוֹת בְּלָשׁוֹן עִבְרִית מִלָּה אַחַת מִתְחַלֶּפֶת בַּפִּתְרוֹן לְשַׁמֵּשׁ בִּנְיָן וּסְתִירָה, כְּמוֹ וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ (תהילים פ'), אֱוִיל מַשְׁרִישׁ (איוב ה'), וְחִלּוּפוֹ וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב ל״א:י״ב); וְכָמוֹהוּ בִּסְעִפֶּיהָ פֹּרִיָּה (ישעיהו י״ז:ו׳), וְחִלּוּפוֹ מְסָעֵף פֻּארָה (ישעיהו י׳:ל״ג) – מְפַשֵּׁחַ סְעִפֶּיהָ; וְכָמוֹהוּ וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ (ירמיהו נ') – שִׁבַּר עֲצָמָיו; וְכָמוֹהוּ וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים (מלכים א כ״א:י״ג), וְחִלּוּפוֹ סַקְּלוּ מֵאֶבֶן (ישעיהו ס״ב:י׳) – הָסִירוּ אֲבָנֶיהָ, וְכֵן וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ (שם ה'), אַף כָּאן לְדַשְּׁנוֹ – לְהָסִיר דִּשְׁנוֹ, וּבְלַעַז אדשצנדר"יר:

[ה] וכתב החזקוני, כי לשון יבם ויבמה הם מתיבות המשמשות בנין וסתירה כמו "פארות" (יחז' יז ו) "תפאר" (דבר', כז ד) "מסעף פארה" (ישעי' י לג), "בסעיפותיו קננו" (יחז' לא ו), כלומר הסר ממנה היבום להיות לך לאשה, וכן כתב רא"ב בנימוקיו כי לשון יבם ויבמה יש לפרש היפך הפעולה על דרך "תבואתי תשרש" (איוב לא יב) ופי' ויבם אותה עשה שלא תהיה עוד לה יבם:

והדביש - יצא טעם דובשנו והחמיץ אשמלי"ר בלע"ז (כדאתמר) (איוב ל״א:י״ב) ובכל תבואתי תשרש תעקר שרשיה וכמו עד לא ירתק חבל הכסף (קהלת י״ב:ו׳) יפתחו רתוקות עבותיה:

אחריך זו שכחה - שאינה אלא מאחריו כדתנן (פאה פ"ו מ"ד) שלפניו אינו שכחה שלאחריו שכחה זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה שאינו בבל תשוב אינו שכחה. פאה בכרם גמר אחריך אחריך מזית דכתיב ביה לא תפאר אחריך. ותנא דבי רבי ישמעאל שלא תטול תפארתו הימנו כלומר לא תטול כל פארו לשון (איוב לא) ובכל תבואתי תשרש דמשמע עקירה ולשון (דברים כה) ויזנב בך נטל את זנבך. אשפי"ר בלע"ז והיינו שלא תטול פאה: