וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י וְלֹא־אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה׃
גר"א
ויהיו עניים כו'. כמ״ש (איוב ל״א:י״ז) ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה כו'. וע' באדר״נ:
אור חדש
ובמדרש (ב"ר ל, ח), רבנן אמרין, כל מי שנאמר בו "היה" זן ופירנס; נח, שנאמר בו (בראשית ו, ט) "איש צדיק היה", זן ופירנס כל י"ב חודש, שנאמר (שם פסוק כא) "ואתה קח לך וגו'". יוסף, "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו" (בראשית מז, יב). משה זן ופירנס את ישראל ארבעים שנה במדבר. איוב, "ואוכל פתי לבדי [ולא אכל יתום ממנה]" (איוב לא, יז), שמא לא אכל יתום ממנו, אתמה. מרדכי, זן ופירנס. רבי יודן אמר, פעם אחת היה חוזר על כל המניקות ולא מצא לאסתר לאלתר מניקה, והיה מניקה הוא. רבי ברכיה ורבי אבהו בשם רבי אלעזר, בא לו חלב והיה מניקה. דרשה רבי אבא בציבורא, גחוך ציבורא לקליה. אמר להון, ולא מתניתא היא (מכשירין פ"ו מ"ז), רבי שמעון בן אליעזר אומר, חלב זכר טהור.
כלי יקר
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ. לְפִי שֶׁאָשֵׁר הָיָה מַסְפִּיק שֶׁמֶן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִמְנָחוֹת וְלִשְׁאָר צָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ, וְיָדוּעַ שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע וְהַשּׂוֹבַע בָּא לָעוֹלָם מִן הַמִּקְדָּשׁ, עַל כֵּן אָמַר שֶׁמֵּאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, ״שְׁמֵנָה״ תַּחַת ״שֶׁמֶן״, ״וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ״, כִּי הוּא יִתֵּן לַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּקְדָּשׁ יִתֵּן אֶל כָּל הָעוֹלָם, כְּמֶלֶךְ כְּעָם. אוֹ נִבָּא שֶׁאָשֵׁר יִהְיֶה בַּעַל צְדָקָה, וּלְפִיכָךְ הַכֹּל יְשַׁבְּחוּהוּ בָּנִים וּבָנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל יג) ״כִּי אִשְּׁרוּנִי בָנוֹת״, וּמֹשֶׁה אָמַר (דברים לג כד) ״בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר״ וְגוֹ׳, וְהוּא יִתֵּן לֶעָנִי לֶחֶם שָׁמֵן וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, לֹא מִן הַפָּחוּת, כְּהַהוּא שֶׁהֶאֱכִיל לֶעָנִי פְּטוּמוֹת (כתובות סז:), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לא יז) ״אִם אָכַלְתִּי פִתִּי לְבַדִּי״, אֲפִלּוּ פִּתִּי פַּת נְקִיָּה הַמְיֻחָד לִי, לֹא אָכַלְתִּי לְבַדִּי.