בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃
חידושי הרד״ל
(א) על ידי שהיו דלתי פתוחות לרוחה. דרש שרשי על הדלת שהוא תחלת הבית כמו השרש לאילן. והיה פתוח לכל (וכמ"ש באדר"ן פ"ז מקרא (איוב ל"א) דלתי לאורח אפתח כהפקר כמים שהן חנם לעולם:
מגלה עמוקות
אני חותנך יתרו. במדרש דרש על השכינה שנקראת אני ד' שבאדני מורה על ארבע רגלי השכינה רזא עלאה איכא הכת מבואר בפי' הראב"ד לספר יצירה על (בראשית ג) הנחש השיאני שנסתלקו שני דלתין מרזא דתרין שמהן שד"י אדנ"י שמכח הזוהמא של נחש גרמו סגירות שני דלתות שהם שני שערים העליונים שעליה אמר דוד בגלגול של אדם (תהלים קיח) פתחו לי שערי צדק לי דייקא אותם שערים שננעלו בשעת חטא של אד"הר פתח הוא אח"כ כשנסתלקו שני דלתין נשאר השיאני לכן דרז"ל על יתרו (איוב לא) בחוץ לא ילין גר זה יתרו דלת"י לאורח אפתח זה יתרו שהוריד לו הקב"ה את המן (תהלים עח) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח רזא דהאי דלי"ת שנפתח לו ונתקן שם של אדני במלוי ז"ש אני חותנך יתרו בא עתה לתקן מדת אני לקיים קרא ודלת"י לאורח אפתח כי יתרו שהיה אורח ופתח דלת גרים הנכנסים תחת כנפי השכינה שנקראים גרי צדק אינון וודאי שפותחים להם שערי צדק ז"ש ויבא יתרו לאכל לחם לפני אלקים שהיא השכינה כי אני הוא סוד השכינה ד' הם ד' רגלי המרכבה ומשה אמר אדנ"י למה הרעות לעבדך הוא ענין ל"א סעודות שאכלו ישראל מן חררה וטעמו בה טעם מצה רזא דמלה שהשלימו שם של אדני כהויתו כי ד' מן אני מורה על מצה פרוסה שהיא לחם עוני על בחינות ד' שבאדני (שופטים ד) חבר הקני נפרד מקין קנ"י נוטריקון ק"ליפות נ"גה י"תרו דאיהי רזא דשרי בחבורא וסיים בפירודא ז"ש נפרד מקין גר הייתי בארץ נכריה ניצוצות טהורות שהיו בכוש שהעלה אותם משה במלכו שם מ' שנה והוא תיקן אותם. יתרו לקבל דכורא רחב לקבל נוקבא ליתרו הוסיפו ו' שהוא כלול דכורא של שש הנה שנא ה' דייקא שאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול י"י ורחב גם היא רצתה לעלות באות אמ"ת שנתנו ליתרו עד שהשיבו להם תקות חוט מפני שהיא סוד נוקבא יהושע פני לבנה נרמז שם של אדני תקות הוא סוד אני מן אדני חוט השני מורה על השכינה (משלי לא) כי כל ביתה לבוש שנים:
פירוש מהרז״ו
בחוץ לא ילין גר. וס"ד דלתי לאורח אפתח איוב ל"א ל"ב ועי' ב"ר פר' מ"ח ס"ג מש"ש ותבין כאן: