אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺֽנִי׃
שד"ל
אף חבב עמים: חבב מלשון בחֻבי (איוב ל"א ל"ג) שענינו בחיקי, והכוונה נושא בחֵיקו דרך חבה, ואולי מזה לשון חִבָה. עמים, הם השבטים.
רמב"ן
אף חבב עמים פירשו בו שהוא מלשון ארמית ותהון קדמי חביבין (שמות יט ה) יאמר אף חובב את ישראל שהוא עמים רבים כענין אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה יד) וכל קדושיו של ישראל הם הלוים הם בידך כי הקרבתם אליך להיות חונים סביבות הארון והנראה אלי כי חובב מגזרת לטמון בחובי עוני (איוב לא לג) מענין חדר בחדר להחבא (דהי"ב יח כד) ושם חביון עזו (חבקוק ג ד) יאמר גם אתה בידיך מחביא ומסתיר עמים כל קדושי ישראל הנזכר ירמוז כי כל העדה כלם קדושים והשם יסתירם בידו כטעם ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך (ישעיהו נא טז) כענין סתרי ומגני אתה (תהלים קיט קיד) וכן ויתיעצו על צפוניך (שם פג ד) וזה רמז למה שאמר (במדבר יד יד) אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם וכן אמר בשירה (דברים ל״ב:י׳) יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו:
הטור הארוך
כל קדושיו בידיך. הם בני לוי שהקרבתם אליך להיותם חונים סביבות הארון. והרמב"ן כתב כי חובב מגזרת לטמון בחובי עוני. מענין חדר בחדר להחבא. ושם חביון עזו ופירושו גם אתה בידיך מחביא ומסתיר עמים כל קדושי ישראל כלומר כי כל העדה כלם קדושים והשם יסתירם בידו: