פרשנות מצטטת על איוב לב:ח

ועל־פי האמתיות האלה, הנודעות לו מאלהים (אשר לא יושגו על ידי בחינה ורוב ימים, רק רוח הוא באנוש), יחשוב את עצמו כעומד בשם האל, כי חכמתו חלק מחכמת אלהים, ונפשו חלק אלוה ממעל, ויעד את איוב שהוא יהיה תחת האל להתווכח בשבילו, ובאשר האלהות אשר בנפשו לבוש בבשר כמוהו, לא יפחידהו פחדו ואימתו, ויוכל להציע כל טענותיו בלי אימה ופחד.

במדרש פ' תצוה יבא קדוש ויכפר על קדוש לכן אמר ועשו לי מקדש מאחר שהקב"ה קדוש צוה לישראל לעשות לו מקדש שהם קדושים אבל יש לדרוש שבענין המשכן נשתלמו ד' יסודין קדמאין למן היום שברא אלקים את האדם בד' יסודות עפר ממזבח העליון ממקום כפרתו (במדבר ה) מן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן ויסוד האש מהמלאכים ורוח מן האויר העליון מים מן מים העליונים משבא נחש והטיל בה זוהמא (ירמיה ב) באות נפשה שאפה רוח וטמאה רוחו וכשלקחה מן הפרי טמאה גופו ונטמאו כל ד' יסודותיו בזה גרמה מיתה לכל ד' יסודות ואות מ' סימן מות משחית מלקות איהי סימנא ד' מיתות ב"ד ומתמן סליק ונחית סליק במ' ונחית בד' אינין ד' רוחין דמתפרשין מגו דכר ונוקבא ממסאבותא ובגינייהו ד' מיתות ב"ד ומתמן סליק למ' מלקות והיינו מ' סימנא דמות ומסאבא דמלאך המות כי ד' פעמים מ' נתחברה עם ו"ת הרי ד' רוחות לכן הוצרך להתגלגל אד"הר באברהם נתקן עפר כמ"ש (בראשית ית) ואנכי עפר ואפר (ישעיה מא) יתן כעפר חרבו גם מים יקח נא מעט מי"ם והשענו תחת העץ של אד"הר ויצחק לתקן יסוד האש העלהו שם לעולה. ולפי שמים העכורים כשירדו מעכירתם נעשו צלולים יורד העכירות למטה ונעשה עפר ונשארו מים צלולים כן (קהלת יב) ישוב העפר אל הארץ כשהיה ויצא מאברהם ישמעאל ולפי שעפר אינו קשה כ"כ רק במעט מים מגבל לכן עשה ישמעאל תשובה סוף ימיו ז"ש (בראשית יח) ויתן אל הנער לעשותו שהוא ישמעאל כי במעט מים נטהרה העיסה ונגבלה חלתו של עולם רק שפירסה, שרה נידה ולא היה עת לטהר לעיסה לגמרי ולפי שיצחק הוא אש יצא ממנו סיג של עשו בקליפה קשה כברזל אש מפעפעו וכן העולם בכללו נטמאו ד' יסודות בד' דורות יסוד הרוח באנוש (איוב לב) אכן רוח הוא באנוש יסוד המים במבול יסוד האש בסדום יסוד העפר בדור הפלגה הבה נלבנה ד' דורות אלו גלגלם הקב"ה למצרים פרעה יסוד העפר שיעבוד אותם בחומר ובלבנים כמ"ש (שמות א) ויצו פרעה לכל עמו שאף על עמו גזר ותלה לבינה בצווארו של פרעה כי הוא יסוד כבד שבכלן (שם ח) והכבד לב פרעה כמ"ש במ"ר משלי כז) כובד אבן ונטל החול וכעס אויל זה פרעה כבד משניהם. כנגד יסוד המים גזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו גם היה לוקח בניהם ושורפן לאלקיהם כמ"ש ע"פ ירמיה יא) ויוציאם מארץ מצרים מכור הברזל הרי יסוד האש. גם שיעבדן (שמות ו) ולא שמעו אל משה מקוצר רוח הרי יסוד הרוח. הוציאם משם וקרבן לפני הר סיני (תהלים סח) ההר חמד אלקים לשבתו לטהר יסוד העפר אדמת קודש היא לטהר יסוד המים אמר וכבסו שמלותם לטהר יסוד האש (שמות יט) והר סיני עשן כולו לטהר יסוד הרוח נפשם יצאה בדברם. ישראל במדבר חזרו וטמאו ד' יסודות בעגל יסוד האש במרגלים יסוד הארץ שהוציאו דיבה עליה במסה ובקברות התאוה ובתבערה במים ברוח יתירה דהוי בהון למיכל בישרא. במשכן צוה הקב"ה לכפר על ד' יסודות לטהר יסוד העפר (שם כ) מזבח האדמה תעשה לי לטהר מים כיור לרחצה לטהר אש (ויקרא ו) אש תמיד תוקד ע"ג המזבח לטהר יסוד הרוח (במדבר כח) ריח ניחוח לי"י ז"ש ככל אשר אני מראה או"תך ר"ל ד' יסודות שלך כך הוא תבנית המשכן לכל כליו וכן תעשו המצות בד' יסודות. ועשו לי מקדש שיהיה כלול מארבעתן ר"ל יעשו לי בעצמן מקדש באבריהם ובד' יסודותם ושכנתי בתוכם דייקא כי ד' יסודות הן הן ד' אתוון קדישין מים י' אש ה' רוח ו' עפר ה' וכשהם עושים תורה ומצות ביראה ובאהבה הרי נשלם שמא קדישא והקב"ה שוכן בתוכם ממש. רז"ל דרשו (במגילה) תוך תוך שאין קדושה פחות מעשרה ז"ש ועשו לי מקדש ולעולם לא ירדה שכינה בפחות מעשרה ז"ש ושכנתי בתוכם כל מקום שיש עשרה שם (תהלים פב) אלקים נצב בעדת אל. ואין עדה פחותה מעשרה (במדבר טז) הבדלו מתוך העדה תוך בני ישראל ז"ש ושכנתי בתוכם:

בעוה"ז וכו' רוחי מחיה וכו'. דבר עמוק הוא מאד שבעוה"ז שמעורב בדעת טוב ורע רוחי נותנת בהם חכמה והחכמה העליונה היא התורה עוזרת להטות לטוב וצריך לשמירה גדולה ועזר מאלהים שיפעל בו החכמה להיות צדיק בתום על כי בתחלה עיקר כח החיים ביצר הרע. אך לעתיד יהיה עיקר כח החיים מרוח ה' ויהי בטבעו נוטה לטוב ויבוער רוח הטומאה מן העולם ובכן מלאה הארץ דעה את ה'. והנה פסוק אכן רוח היא באנוש באיוב ל"ב ח' אמר אליהוא נגד איוב ורעיו שע"כ לא הצליחו. ושם ל"ג ד' אמר אליהוא על עצמו רוח אל עשיתני ונשמת שדי תחייני כמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם והבן זה מאד כי הוא פלאי ובעוה"ז זכו בו האבות. ומשה. ודוד. ואליהו הנביא. ואליהוא ודומיהם: