אִֽם־יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃
חידושי הרד״ל
(ו) לאחר שהקב"ה מצפה לרשעים שיעשו תשובה. כמ"ש לעיל מיניה דהאי קרא (איוב ל"ו) ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישובון מאון אם ישמעו וגו':
מלבי"ם
ועל פי זה יתרעם על ריעיו, שדיברו דברים שיודעים בליבם שהאמת הוא בהיפך, ושמה שאמרו שעונש הרשע הוא שבניו מתים וקנייניו כלים אחרי מותו, זה הבל, כי מה חלקו בביתו אחריו שעל-כל-פנים הוא יבלה ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, והיה ראוי שישיגו הרעות אותו בעצמו (שם יב עד סוף הסימן).
פירוש מהרז״ו
עובד אדמתו. וס"ד ומרדף ריקים וגו'. שלשון עבודה נופל בעבד לאדון והאדם לאלהים ע"כ דורש עובד אלהים שע"פ מדה י"ז שמפורש בהרבה מקומות שהעבודה סתם לאלהים פי' כאן מדה ט' (וכמ"ש איוב ל"ו י"א) כאלו כתיב עובד אלהים וא"כ מ"ש אדמתו בהכרח לדרוש ע"פ נוטריקון וגימטריא חלוף אותיות עד מותו. ומ"ש מלחמו של עוה"ב כמ"ש במשנה והכל מתוקן לסעודה וכמ"ש לכו לחמו בלחמי: