פרשנות מצטטת על איוב לו:יב

רוח דעת ויראת ה', רד"ק וגיז' ואחרים פירשו רוח דעת ה' ויראת ה'. אך אין מדרך הלשון שיבא הסמוך בלתי סומכו אחריו. והנכון שיהיה דעת, שם נפרד, וענינו קרוב לחכמה שלפניו וליראת ה' שאחריו, כי בספרי הקדש ההליכה בדרכי הצדק וביראת אלהים נקראת חכמה ונקראת דעת, כמו כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך(הושע ד ו'), ואם לא ישמעו בשלח יעבורו ויגועו בבלי דעת (איוב ל"ו י"ב), עיני ה' נצרו דעת (משלי כ"ב י"ב) הכוונה השגחת ה' שומרת איש דעת, כלומר איש צדיק וירא ה'; וזה מיוסד על היסוד הגדול שהכל תלוי בו, והוא כי תחלת חכמה יראת ה', ויראת ה' ראשית דעת, כלומר שהדרך המביא להצלחה אמתית האפשרית לאדם בעולם הזה אינה אלא ההליכה בדרכי ה?ק וביראת אלהים; אבל העושר והעצמה, והשכל והערמה, אין בכחן לתת לאדם הצלחה אמתית ושמחה קיימת.

מעביר באש: ענין מיתה, כמו בשלח יעבורו (איוב ל"ו י"ב).

בדעתו, בחכמתו ובצדקתו וביראת ה' שבו, כמו כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו (מלאכי ב' ז'), ואם לא ישמעו בשֶלַח יעבורו ויגועו בבלי דעת (איוב ל"ו י"ב), עיני ה' נצרו דעת ויסלף דברי בוגד (משלי כ"ב י"ב) שענינו עיני ה' תצרנה איש דעת, כלומר איש צדיק וירא ה', וכן כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך (הושע ד' ו'), בכל אלה הדעת היא הצדקה ויראת ה', כי דעת כמו חכמה, וחכמה על הרוב שם נאמר בספרי הקדש על ההליכה בדרכי הצדק וביראת אלהים, כי תחלת חכמה יראת ה' ויראת ה' ראשית דעת.