פרשנות מצטטת על איוב לו:לב

והנה עומד על היאור. יאור ונהר הכל אחד, וכן תרגם אונקלוס נהרא, ועקר שניהם מלשון אורה, וכן מצינו שהגשמים קראן הכתוב אור שנאמר (איוב ל״ו:ל״ב) על כפים כסה אור, וכתיב (איוב ל״ז:י״א) יפיץ ענן אורו. וטעם הדבר כי הנהרות נעשין ממי גשמים והגשמים בסבת המאורות, ועל כן ראוי ליחס התולדות אל האבות.

כחם צח עלי אור, יונתן ואחרים פירשו אור כמו שֶׁמֶש, ורשי פירש ירק, כמו ללקט אורות (מ"ב ד' ל"ט), ורא"בע ורד"ק פירשוהו מָטָר, וסמכו על איוב ל"ו ל"ב ול"ז י"א, וגם אני מתחלה פירשתיו מטר, ואמרתי שהכוונה שהמאורע ההוא יהיה פתאומי ורחוק מאמדן הדעת, כמו חום יבש שיהיה אחר המטר, שהוא דבר בלתי מצוי; ואח"כ ראיתי כי אין שום הכרח לפרש אור ענין מטר בפסוקי איוב הנ"ל, והנני מפרש (כדעת תלמידי מוה"רר יהודה אריה אוזימו) אור על אור הבקר או עמוד השחר, כמו לאור יקום רוצח (איוב כ"ד י"ד), וידוע כי בסוף הלילה ותחלת הבקר היא השעה היותר קרה שבכל כ"ד שעות היום, והנה מפלת מחנה סנחריב הוא מאורע זר ורחוק ממנהגו של עולם, כמו שהוא חום גדול בתחלת הבקר והמשילו ג"כ לעב טל בחם קציר, כי בא"י אין מטר בימות החמה (עיין ש"א י"ב י"ז), וכן ר' יוסף שווארץ (אשכנזי היושב בא"י) כתב בספרו תבואות הארץ, כי בחדש סיון (שהוא זמן הקציר) החום מתרבה, ולא נראים עננים, והטל מעט. וכן איוב כשהיה מצייר עוצם הצלחתו בזמן שעבר, הזכיר כדבר גדול (כ"ט י"ט) וטל ילין בקצירי ודע כי מה שאנו קוראים rosée, Thau) rugiada) איננו יורד מן העננים, אבל בלה"ק וכן בלשון ערבי גם המטר הַדַק מאד היורד מן העננים נקרא טל.

כי ישמע. לפניו קולו של מפגיע:

ועלתה כאור כלה. ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט), וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתי' דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב ל״ז:י״א) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה:

על כפים. על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור: